האשה הזאת שהיא אמא שלי
באצבעותיה העבות כבר לא לוחצת את מצחו כשמקיא
וגם לא בונה בית בגליל
כי אם לופתת קנקן מים גדול לכיבוי שריפות מקומיות.
האשה הזאת שהיא אמא שלי
כמעט שלא בוכה
והיא לא לובשת שחורים
השחורים לובשים אותה.
האשה הזאת שהיא אמא שלי
עדיין בת חמישים ושלוש,
אפילו שכבר עברה את החמישים וארבע,
כי נשארה קפואה
ברגע שבו ההוא שבכוחו לתת
בחר לקחת.
ולא, האשה הזאת שהיא אמא שלי
היא לא אשת לוט
היא כבר אפילו לא אשת.
האשה הזאת שהיא אמא שלי
אלמנה.