באיזו זכות התנהגת אליי ככה!?
אלפי פעמים שאלתי אותך אם זה נכון, ואלפי פעמים התעקשת שזה
לא.
באחת מאותן הפעמים ישבנו על המקלט ושאלתי אותך מה פשר ההודעות
האלה ולמה החברה שלי רושמת לאחרת כמה שהיא מתגעגעת.
ענית לי, בכית והתעקשת שזה לא מה שזה נראה.
תירצת בתירוץ הכי לא הגיוני ואני בלעתי אותו.
-לא רציתי להאמין שאת מסוגלת לכזה רוע...
את יודעת מה הכי לא אנושי?
שעוד אחרי זה צעקת עליי איך העזתי לחשוב שזה נכון, ושאני לא
סומכת עלייך ולא מאמינה בך.
הפכת אותי למשוגעת , כבר התחלתי לחשוב שמשהו אצלי דפוק,
שהאינסטינקטים שלי מוטעים , שאני מדמיינת.
באיזו זכות התעללת בי ככה?!
הלכת ובגדת ומשכת את זה עוד ועוד.
שיקרת ולא הפסקת לשקר ועוד בחוצפה כעסת וצרחת.
אני לעולם לא אסלח לך על מה שעשית לי , את שומעת אותי!?
לעולם!!
נפרדת ושוב שיקרת, כמו פחדנית לא הודת בכלום והמשכת לשקר.
ואז עוד בלי שום בושה כעסת עלי שאני בוכה על שאיבדתי את הדבר
היחידי שהיה לי חשוב בחיים - אותך.
"רחמים עצמיים" קראת לזה...
מי את בכלל שתגידי לי אם לבכות או לא?!
מי שואל אותך בכלל?!
אני שאלתי.אבל יותר זה לא הולך לקרות...
נגמר, הוכחת לי ההפך ממה שחשבתי עלייך ובטח ובטח שלא התכוונת
למילה ממה שאמרת בנדר. הרסת אותי ואת האמון שלי באנשים.
איך החזקת מעמד תגידי לי???!?
נפרדת ממני בשביל להיות איתה, שיקרת , בגדת ופגעת ועוד המשכת
להתקשר ולהפגש ובעזות "פאקינג" מצח לומר שאת אוהבת ומתגעגעת
אלי.
איך יכולת, מה עשיתי לך שזה היה מגיע לי?!
אני יודעת מה עשיתי.
נתתי לך את כל כולי, את החיים שלי, את הנשמה שלי, וזו הייתה
טעות ענקית.
אהבתי אותך ואת ניצלת את זה - מוכיחה רק את הטענה כמה בנות
כלבות.
לא, לא כולן כלבות אבל את הכלבה הראשית.
מה שבכלל מדהים?
זה איך היית מסוגלת לבגוד אחרי שבגדו בך פעם ואת יודעת מה
ההרגשה,ומה גודל הכאב?
מי היה מאמין שבנאדם שעבר את זה יעשה את זה לאחר.
"מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך" מוכר לך ?!
מי היה מאמין שדבר כזה רשע ותככני וכואב יצא ממך, יצור שעד כה
החשבתי לדבר כה מלאכי וטהור.
מקווה שאת גאה בעצמך. שאת שלמה עם עצמך אחרי שהרסת לי את
החיים.
יש לך בכלל מצפון?
את בכלל יודעת מה זה?
לא נראה לי...
בסופו של דבר לא היה אכפת לי כבר
האם בגדת בי רק שתודי בזה כבר ותהיי כנה איתי, כמו שהגיע ומגיע
לי , התחננתי כבר שתגידי את ה-כן הזה.
החוסר וודאות במאה אחוז הטריף אותי.
תודה לך שהרסת בי כלכך הרבה  ושכשלבסוף גיליתי בוודאות זה לא
היה ממך אלא ממנה.
והיא?
הבת זונה, מה איתה?!
כמה אירוני שהיא יצרה איתך קשר לאחר שקראה את הסיפור שלי על
איך שנפגשנו במטרה כביכול בכדי לומר לך כמה מה שיש בינינו
נפלא, ושיש לנו מזל שמצאנו אחת את השנייה.
ואז ניסתה להתחבר איתי ומתחת לאף גנבה לי את החברה, שיקרה לי
ועוד החוצפה הכי גדולה שלה הייתה עוד לומר בלי "פאקינג" בושה ,
שאני, אני, אני!
צבועה כאילו מה?!
שתלך לעזאזל!
היא לא מכירה אותי, וגם לא תזכה להכיר.
האינסטינקטים שלי לא טועים לעולם לכן לא סמכתי עליה מלכתחילה
.
את קולטת מה עשית?
גרמת לי לזלזל באינסטינקטים שלי.
אבל אל תדאגי, היא תקבל כבר על מה שהיא עשתה.
לא ממני, אותי היא לא מעניינת.
אבל את יודעת,פעם אתה למעלה פעם אתה למטה,והיא יכולה רק ליפול
למטה.
הייתי אומרת "לרדת" אבל אני בטוחה שאת יודעת שהיא מסוגלת
לזה...
אף פעם לא איחלתי כאלה דברים כי באמת אני לא אדם רע ואת יודעת
את זה.
אבל לא אכפת לי.
מה אני אמורה להיות רעה וכלבה כדי שיתייחסו אליי בכבוד?
לא ישקרו לי?
הלוואי שהיא תירקב בגיהנום ושיעשו לה בדיוק מה שעשתה לי.
שהיא תרגיש איך זה כשעוקרים לך את הלב עם כפית חלודה ומלובנת.
שתדמם לאט לאט כמו שאני דיממתי ועדיין מדממת.
בקשר אלייך?
תעשי מה שבא לך.
אני איתך גמרתי מכל הבחינות והמובנים.
מה באמת חשבת שתבגדי בי ועדיין נשאר החברות הכי טובות?
גם לא בחלומות הכי פרועים שלך!
את מבחינתי מתה , לא קיימת ולא היית קיימת.
לא רוצה לשמוע ממך או ממי שקשור אלייך.
את נמחקת ממני ומהחיים שלי. עלובת נפש זה מה שאת.
אני לא יכולה שלא להזכר בכמה מן המשפטים המפורסמים שלך:
"אם אני ארצה מישהו אחר אני ישר אחתוך" או "אני לא נמשכת
לתימניות" או "אני לא כמוהם, אני לא אפגע בך" או "אני אוהבת
אותך"...
כמה אירוני, כמה עצוב ופתטי.
כמה חוצפה יש לך ילדה או מה שלא תהיי?!
כשאמרתי שאני באה לקחת את הדברים שלי ממך,
עוד צרחת עליי שאני לא מכבדת אותך ושאת דורשת שאני אכבד אותך
כמו שאת מכבדת אותי. מה?!
לעזאזל איתך איזה כבוד?
על מה את מדברת?!
מתי כיבדת אותי?
כשהזדיינת איתה קראת בשם שלי?!
זה הכבוד שלך!?
אז לכי לעזאזל את והכבוד הזה, לא מעוניינת בו!

זהו, עם המכתב הזה את יוצאת לי מהחיים ואני מרגישה הקלה כמו
אחרי הסרת גידול.
לא מאחלת לך כלום, לא אכפת לי.
נגמרה ההתעללות, תמצאי לך מישהי אחרת לשחק בה.
אני לא מתכוונת להשאר בסביבה ולראות את זה.

תשכחי שאי פעם הייתי קיימת, אני שכחתי ממך...
אבל לא, לעולם לא אשכח מה שעשית לי.

לעולם.

השארת בי צלקות לתמיד...

איך יכולת?!...