א.
איב כמעט שכחה שככה קוראים לה
נשארה לה טיפת דם אחרונה
והיא שמרה עליה מכל משמר בצנצנת גדולה של פחדים
שלא יקחו אותה ממנה
שלא יקחו אותה
הקפידה לדבר יום יום עם, אל ונגד העציץ הטורף
כמו רוח רפאים בפינה
הקפידה לא לתעד רגשותיה
ודאי לא שחור על גבי לבן -
מה שלא רואים, לא קיים
אבל דיימון העקשן הניע ראש מצד לצד
ככה הוא רוקד
וחודר
הקעקוע על גופו
אצלה בראש ובלב
ואיב מוצאת את עצמה שוב בנקודה שבה נשבעה לא להיות יותר
אף פעם:
נזקקת
אנשים נזקקים הם אנשים שאפשר לתמרן
שאפשר להתעמר בהם
שאפשר לשבור.
איב כמעט שכחה שככה קוראים לה
שלא יהיו טעויות
דיימון דאג להזכיר.

ב.
איב רוצה שהעציץ הטורף יקח אותה
רק קצת
איב יודעת שאם העציץ הטורף יהיה מסוגל
זה אומר שהיא לא לגמרי של דיימון
איב רוצה להיות כמו העציץ הטורף
שהפחד יבלע את האהבה
שתצליח לקום וללכת
בלי להשתגע
עכשיו איב מסתכלת בתמונה הממוסגרת של דיימון ושלה
והיא לא מוציאה בדרמטיות כדורים מהמגירה
והיא אפילו לא בוכה
חנה אמרה לה שגם אם כשכואב מאוד נדמה שלא
דקה זה תמיד שישים שניות.