|
צרודה.
צרובה בחריצי היום הארוך שעבר עלייך.
קולך מנתר בגושים כמו מטר אבנים
שמתדרדר על גג מכוניתי.
מרעידה ענבלך באומרך את.
שאיפת אויר.
הדממה ברציפות
נמתחת. נעצרת בשיא.
ואז נאנחת כצמיג
שנעצת בו גפרור קונדסי.
פיתול.
אצבעות משדלות סלילי חוט.
קושרות למזח עגון.
חוף מבטח בתנועת גלים,
סביב אגודל עקלתוני.
ניתוק.
מגע פלסטיק בפלסטיק, שפופרת בכן
ממתין לראות אולי נרתעת,
השיבי ידך.
הס שרוחש בלי תנועה.
צרימת התפוסים
רודפים זה אחרי זה
בצליל מאיים.
לחברות מסחריות
עם דקות זמן אויר, לא אכפת
לסמן שהכל הסתיים. |
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.