הערה: שיר לא פשוט, אז נא לא לקחת אותו כפשוטו. אם רגישותכם
גבוהה אנא הימנעו מקריאה.
בעקבות תגובות מסוימות - אולי אדחוף אותו לארכיון. ממש לא
חייבים לקרוא אותו או להתייחס אליו. תודה

לימין, לשמאל, לשמאל, לשמאל, לשמאל
לימין, לשמאל, לשמאל, לשמאל
לימין, לשמאל, לימין
אני מתרכך,
אני קצין.
מיספרים רצים לי בראש,
מי למוות
מי לחיים.
עיניים לא עובדות,
פחדים עתיקים,
קחי אותי גם לימין.
מגפי שחורים,
סדורים, מבהיקים.
בהלה קטנה בעין,
עור סמור ולבן.
תתקרבי, אלי התנור
אל החום,
את פורשת כנפייך עלי.
תעגלי את גבך וחופנת כתפי
חזך מרעיד למולי, מתנשף.
דק ורטוב וסוכך.
עכשיו רטוב גם אצלי.
לימין. זה מובטח.
זה מוגן. זה אקדח.
רק לפני שתלכי
הקנה כך אחזי.
לחצי על ההדק.
אל תכווני.
ארסק את הקת על פנייך
להניס את העונג הזה.
שוב ושוב
הנבזה.
מחפש בהלה שם,
לשווא.
חור פעור בבשר.
עכשיו גם לשמאל לא תלכי.
הישארי פה איתי.
לא נשאר כאן דבר.
כקורבן לקורבן,
נזבח עצמנו,
מחושק וחושק,
מרוסק ועושק.
תמיתי אותו
צורר האדם.
חבקיני אישה,
דם לדם.
אף לא אוושה.