בשקט שלפני הפזמון הבא הצלילים התנגנו
המחשבות נטפלו לדברים קטנוניים.
היה משהו ראוי להערצה
בבחור קפוא כמו פסל או
בובה בחלון ראווה חסר מסגרות
עם עיניים חסרות מבע
ואף שריר לא נע בפנים. נקודת איזון  
מעוררת אשליה חגיגית בקרב הבאים  
המטילים דורונים לתוך סלסלה המונחת על הרצפה.
כולם מפורכסים מעונבים לוחצים ידיים
מישהו עמד בפתח כל פעם מחדש.
והוא שזה עתה הפך להיות בעלה
מתבונן שיכור באשתו הרוקדת בחציפות בבגד חושפני בצבע הטוהר
עכשיו גם הוא שייך לאמה המתווה סמלים דוחי עין-הרע
מחייכת בפה מלא שיניים כפליטה של פולחן מצלמה
התסריטאי החש בפוטנציאל הגלום באפוס הזה
חוזר שוב ושוב אל התקרובת המתכלה על השולחנות
בין צלוחיות לפתן צבעוניות
רקדנית בטן וילדה בשיער פזור שרה ושרה
לגימת שחור בסיום נראית מבטיחה
בשקט שלפני הפז.. הבא  צלילים...