אם את כל כך אוהבת אותי,
למה את לא נותנת לי יותר מהחומר הזה
רק כשאני באמת צריכה,
-מתמוטטת-
העיניים שלי מתמלאות במים שחורים.
יספיק לי שתי שאיפות
לצחוק
ולצחוק
בלי להפסיק לרגע
ושכחתי איך קוראים לי
ומאיפה באו כל הכאבים שלי
ואיך נעזבתי
אני רק אהיה מאושרת
בלי לדעת למה
ואיך
ומתי
הכאב של הלבד
יותר חזק
מהכאבים בחזה
ומהכיווצים וחוסר השליטה
-זה מתגבר על הכל-
ש..ת..י..ק..ה
מכונסת בעצמי כמו ציפור
פצועה
תהרגי אותי או כל דבר
רק שלא יכאב. לא יכאב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.