נצמדה אל חיקי
והחלה לוחשת
כאילו רומזת לאוזן חבר
שמכבר לא פגשה בו, להוטה לאזן את הזמן,
את הטווח. בו זרמו חייהם יובלים נפרדים
וכעת אל הדלתא הגיעו שניהם
ויודעים כי החסד קצוב, המפגש הוא מקרי
חוקיות הזליגה כי ימשיכו לנדוד
צמודי חלקיקים הם עתה, אך לא לעולם.
ידעו כי גמור עת הבחינו בים משתקף בעיני השני
הענק המחלק יבשות ומפריד אנשים,
מניב חיות ומשמיד כפרים.
ושניהם הם ככפר, יחידת הבסיס שדינה כבר הוזכר;
לכלות בימים ולהיווצר במחר
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.