יוסף ברנשטין / אהבת נעורים |
אנו יושבים שלובי ידיים
ומביטים באודם השקיעה
לבי הולם כמצלתיים
מתחושת החוויה הנעימה.
רציתי שהרגע הקסום ימשך
שלא ייגמר לעולם
פחדתי שאם אזוז ממך
כבמטה קסם הכל יעלם.
מהים נשבה רוח קרירה
ומגופך זרמה חמימות
רוחי בתוכי סערה
וכולי אחוז התרגשות.
חיבקתי אותך בחום
ברגש ובאהבה רבה
נשקתי לך בתום
תחושה שכה לי ערבה.
לא ידעתי את נפשי
מרוב שמחה
חברה יש לי
רוחי בי צהלה.
הלכנו חבוקים
הרוח נרגעה
רק רשרוש הגלים
קטעה את הדומיה.
בלילה בקושי נרדמתי
כשעצמתי את עיני
אותך מולי חשתי
מנשקת את שפתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|