אסף לבון / לה |
אז כנראה שנכשלתי.
אני בוכה על אתמול
אז עדיין לא קמתי.
כמה כבר אפשר לנסות.
מה, ידי אינן חמות?
עיניי לא עמוקות?
מספיק עם הדמעות!
כבר נמוגו להן כל הרגשות
הפסקתי לבכות והתחלתי לשכוח.
המשכתי עם הדרך הלא סלולה,
רק שתדעי אני עדיין עם אותה גרוטאה.
בחיים של חוסר וודאות אני מחכה לה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|