|
עיניה כים סוער ועלי לצלול בו כדי להכיר אותה עד אמת
בחושך ללוות אותה עד מפתן הדלת ונשיקה לשפתיה לתת
ידיה קטנות עטורות עדינות שלא נראתה
לו רק יכולתי לשניה לאחוז את ידה
רק לעטוף בעשרת אצבעותי את זוג עופריה הבודדים
רק ללטף בשפתי את פטמותיה הזוקרות
רק לנשק לה על כתפה בנשיכה קלה של דגדוג
רק להיות עימה כל ימי חייה
פנינת ליבי שלי
אדמת מבטחים מוצקה
פסל להאמין בו
בובת חרסינה
לו רק אוכל... |
|
|
כשחברה שלי עזבה
אותי, חשבתי שמת
העולם.
כשנפל הHD של
במה ונמחקו
יצירותי, כבר
שקלתי התאבדות.
אחד מבכה את מר
גורלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.