K7   לחץ על הכפתור המפעיל את ריחוף המיטה שלו.המיטה התרוממה
באיטיות לגובה של חצי מטר
ו- K7 נשכב עליה בנינוחות, נגע בחיישן השינה ונרדם.
מיטתו של K7 נחשבה די פרימיטיבית, היא פשוט היתה מסוג המיטות
שעבדו על ריחוף בשדה מגנטי, כאשר בצידה התחתון של המיטה היתה
מרוחה שכבה מגנטית דקה של פוטנציאל שלילי, וכך גם על הריצפה
שמעליה היתה המיטה אמורה לרחף. ל K7 היה בורר פוטנציאל המיטה,
כאשר היה חיובי המיטה היתה ממוגנטת לרצפה ללא כל יכולת או בכלל
רצון של מישהו להזיז אותה;
וכאשר היה שלילי המיטה ריחפה לה בחלל החדר, בגובה מסוים אותו
K7 יכל לבחור. K7 בדרך כלל בחר לישון על המיטה, כי היא פשוט
השכיחה ממך את כל הצרות של היום, זאת בנוסף ליכולת מדהימה
למסטל אותך קשות אם רק רצית בכך ולחצת על הכפתור המתאים. וכמו
כל דבר ממסטל, באיזשהו שלב הוא גם ממכר, וכך צצו להם מוסדות
לגמילה משינה על מיטות כאלה, עד שלבסוף הוצאו לגמרי מן החוק,
ומזרני המים המחושמלים חזרו שוב לאפנה.
את K7 כל זה כלל לא הדאיג, היו לו קשרים טובים במשטרה.
ל K7 מלאו לא מזמן 25 שנים, בחור טוב אך מוזר במקצת,ובעצם- מי
לא מוזר במקצת בגיל הזה, שלאחרונה שיחק לו מזלו ,אם אפשר לומר
והוא התחיל, איך אומרים, להסתדר בחיים.
הוא קנה לא מזמן שטח של 50 מ"ר באולד ניו יורק, כמה קילומטרים
צפונית למה שהיה פעם האמפייר סטייט בילדינג, שנהרס בשנת 2563,
לאחר שאוכלוסיית כדור הארץ כמעט והתפוצצה ולא היו יותר מקומות
לגור בתנאים אנושיים נורמאליים על פני הכדור, אותה תקופה בה
החלו לבנות לעומק כדור הארץ, בצורת פירמידה קטומת ראש, עד
אפילו רבע הרדיוס של הכדור, וזאת הצליחו לעשות לאחר הפיתוח
הגאוני של תנאי מחייה אנושיים מתחת לפני האדמה בעזרת חיישנים
אורגאניים שהיו אחראים על וויסות חום המאגמה לחום אנושי, הן
בעת הקידוח לצורך הבנייה והן בזמן המגורים.
בניה זו החלה האנושות לאחר מאות שנות חיפוש אחר פלאנטה חדשה
שתכיל את כל הזבל האנושי, האדם, שהיה זקוק לעוד כוכב לכת
להרוס, חיפוש שעלה בתוהו, למזלם של יתר כוכבי הלכת.
K7 היה צריך כעת לעמוד ברשות עצמו, בייחוד לאחר שכל משפחתו
נספתה כתוצאה מקלקול החיישן בביתם, את כל אחוזתם הציפה המאגמה,
ולא נותר דבר.
למזלו, או ליתר דיוק לרוע מזלו של K7 , הוא היה בעבודה באותו
זמן שתקרית מצערת זו ארעה, דבר שלא איפשר לו לנקום באחותו
הקטנה, שכל האסון קרה, בעצם, באשמתה: היא היתה בת שנתיים וחצי,
עם שפעת, וכמובן שלא ידעה שאסור אסור אסור לגעת בחיישנים
האורגאניים בזמן מחלה כלשהי, מה גם שהוריה היו עסוקים אותה שעה
בקיום מצוות פרו ופרו, שנכנסה כתיקון לדת היהודית ב- 2158 ,זאת
על אף היותם מוסלמים.
ובכן, 50 מ"ר נחשבו די הרבה שטח לחיות בו בשביל אדם אחד, או
אפילו משפחה, או אפילו- עיר שלמה. 50 מ"ר על פני השטח היו
למעשה ל- 40 קמ"ר ברוטו מתחת לאדמה.
מובן ש K7 לעולם לא היה מגיע למצב בו יוכל להרשות לעצמו הוא
לבדו כלכלית שטח בסדר גודל כזה, הוא קנה אותו בשותפות עם J41
,חבר ילדות שלו, וגם זאת לאחר שקיבל את שמונת אלפי הזוט (כ- 20
טריליון דולר) ששילמה לו חברת הביטוח אליה השתייך אביו שהיה
מעשירי עירו, חברה שפשטה רגל לאחר המקרה וכמה מראשיה  אף שלחו
יד בנפשם.

K7 התעורר בשעה שבע וחצי לפנות בוקר, קם מהמיטה שפוך ואפוף
כולו,מיגנט אותה בחזרה לרצפה , נכנס לארון הבגדים שלו, לחץ על
הכפתור שאחראי לחליפה בעלת הגון האדום-מטאלי, חליפה צמודה לגוף
בעלת טקסטורות של צבעי מים, עם צווארון בגובה של 10 ס"מ ,חליפה
שהבליטה את מה שתמיד ניסה להסתיר: 25 ס"מ של איבר מין זכרי
אותו ירש מסבא שלו; K7 יצא מהארון שלו, הכניס את ראשו למספרה
הביתית, בחר בעיצוב הצמוד המבריק, כהרגלו, ציחצח את שיניו,
ונכנס למעלית.סדרת חדרי השינה שלו שכנה בעומק של 150 מטרים,
ושל J בעומק 250 מטרים,שם הרגיש יותר בטוח מתולעי-מאגמה.
המעלית הגיעה לקומת הרחוב, ששכנה בעומק של 30-60 מטרים מתחת
לפני הקרקע, K7  יצא ממנה באלגנטיות ותוך כך פיזם לעצמו את
הלהיט הבלתי מעורער של להקת MJJJ- שהיתה הלהקה של J - "25
קילוהרץ", שם השיר, שיר שאם עברת את גיל 30 כבר לא תשמע את
רובו, מחמת התדרים שיחסרו לך להבין שהשיר קצת יותר מסתם עיסת
ג'אנגל כבדה ומבעבעת ושאפשר אפילו להגדיר אותו כיצירה גאונית.
הוא נכנס לטילבוט המוכסף שלו, מעין כסא מנהלים בעל חופת בדולח
דמוית ביצה שהגיע, עם קצת מצברוח טוב מצד המנוע וטיפולים
שוטפים של אחת לשלוש שנים אפילו לשני מאך, תיכנת אותו בזריזות
להגיע למקום עבודתו, שמורת טבע עתיקה ששימשה כמשרד לצורכי
תביעות נזיקין בסך חמש מאות זוט ומטה, כ- 850 קילומטרים מביתו,
והצליח אך בקושי לחטוף עוד תנומה קלה של כ- 10 דקות, עד שהגיע
לשם.
כאשר הגיע, חיכה לו K-U-S--A  בפתח בניין המשרדים בו עבד.
"איחרת ב- 35 שניות, K7 , או במילים אחרות- אתה מפוטר. K7
חייך. הוא הרי עבד רק בכדי להעסיק את עצמו , או פשוט למנוע מצב
של אישפוז ממושך במוסד כלשהו מפאת הבטלה ממנה חשש כל כך, -
כסף, בהחלט לא חסר לו.
"המשכורת האחרונה והפיצויים כבר נמצאים בחשבונך. אל תחזור לכאן
יותר. אתה מפוטר."
-כבר אמרת את זה.
K7 לא הפסיק לחייך.
-אני יודע.אתה מפוטר. זה פשוט כיף גדול פשוט לומר את זה
למישהו.אתה מפוטר. ותפסיק לחייך, לעזאזל, אתה הורס לי את כל
הכיף.
-מצטער- אמר ופרץ בצחוק זדוני.
-א ת ה    מ פ ו ט ר ! ! !
-תודה רבה, אדוני סגן-סגן-סגן-סגן-סגן פילגש המנהל. תשכח
ממשחקי שש-בש בימי שישי.
-שכחתי.
-יופי.
K7  נכנס שוב לטילבוט שלו ותכנת אותה להגיע לחופי הוואי.תוך כ-
20 דקות הוא הגיע לשם , פניו מועדות אל אחת החנויות היותר
מוזנחות אך בין היחידות שאכלסה בין מדפיה קרמים להגנה מפני
השמש, נכנס לתוכה, בחר לעצמו קרם, נכנס לארון מדידה ונסך על
עצמו מהשמן האטום, יצא מהארון, שילם בקופה, יצא שוב לקומת
הרחוב, מצא מעלית ריקה ועלה בה אל קומת פני הים.
בעודו עולה במעלית הספיק לשים את משקפי המגן שלו, מעין תערובת
מסוגסגת של זכוכית מאוד מסוימת עם מתכת בעובי של שני ס"מ, שהיו
כל כך כהים עד כדי כך שבאור יום נורמלי של קומת הרחוב אתה פשוט
לא רואה כלום דרכם, ואפילו המשקפיים האלה אך בקושי סיננו את
קרינת השמש ההרסנית, קרינה שהלכה וגברה עם השנים , בכך החלה
בשנת 2000 בערך, כאשר תושבי כדור הארץ היו מטומטמים מכדי
להקדיש תשומת-לב מיוחדת להתרחבות החור בשכבת האוזון, ואולי אם
היו עושים משהו כבר אז שכבה זו לא היתה נעלמת ולא היו צריכים
ללכת ולחפש פלאנטות אחרות בעלות שכבת אוזון חדשה אותה ניתן
להרוס מחדש.
K7 התיישב על החוף, תחת סככת-צינון שדאגה לטמפרטורה נכונה
וקרינה מופחתת על גופו, והביט בים.
הוא נזכר בהוריו המנוחים, בימי הילדות שלו, בחבריו ובמעשי
הקונדס שלהם, אותם ימים בהם היו מנתקים את השבבים של הטילבוטים
הפשוטים והנגישים יותר ומוכרים אותם לחברות סייברטרוניקה,
בימים בהם היו נטפלים לציפולים חמודים שהיו משוטטים בקומת
הרחוב; הוא נזכר בחיישן שהתקלקל, באחותו המטומטמת שלא באשמתה
ובבן-דוד המאניאק שניסה להשתלט לו על הירושה.
לצידו ישבו להן שתי בחורות, אחת מהן כחולת שיער ואחת
בלונדינית, שהביטו בו מדי פעם וצחקקו להן באין מפריע.

K7 העביר את מבטיו מהים אל הבנות, אל החול, בחזרה אל הים, אל
הסככה,אל החול, אל שדיהן המוצקים של הבנות,אל הים,אל הים, אל
הים, אל הים, המשטח המתכתי-כחלחל שנצנץ לו עד האופק כמו עיני
כלה ביום כלולותיה לאחר שגילתה כי בעלה בגד בה לילה לפני
חתונתם...ולפתע חש דחף עז להכנס, להכנס , להכנס אל המים, דבר
שאיש, כבר מאות שנים, לא העז. דבר ששמע עליו רק באגדות בתור
ילד.
K7  קם על רגליו, התקרב אל שתי הבנות, לחץ על כפתור הביטחון
שבדש חליפתו, נעמד מולן, הבלונדינית ניסתה, לשווא, להביט
בעיניו , הכחולדינית הביטה מוכת הלם בבליטה של איבר מינו
התותחי, ו- K7 לחץ על כפתור השיחרור של החליפה מעורו.
החליפה נשמטה לה ארצה, והותירה את שתי הבנות עם פיות פעורים
לרווחה וחורים רטובים, בהביטן בעשרים הס"מ שהדלדלו כנגד עיניהן
כאילו כלום, ובבחור החתיך העומד עירום מולן, דבר שאיש לא העז
לעשות מעל לקומת הרחוב. K7 הביט בהן ועיניו נצצו, הסתובב, והחל
לצעוד בצעדים שקולים ומדודים אל עבר המים, צעדים שהתגברו עם
הקרבה לים, יותר מהר, יותר מהר, עד שהפכו לריצה מטורפת חסרת
מעצורים אל תוך המים, חלום שרדף אותו שנים, ו - K7 מעולם לא
ידע תחושה טובה מזו של דריכת כף הרגל במי הים החמימים,
המלוחים, או אז פלט צעקת אושר שהדהדה ברחבי החוף כסופת הוריקן
באמצע אוגוסט, והוא עטף עצמו במים, ושחה, ושחה, ומי הים נכנסו
לפיו ולנשמתו, ובפיו הטעם המשובח ביותר שידע מימיו, יין החיים
מהבציר הראשון של העולם, והוא חתר, וחתר, ונזכר באביו, איך
לימד אותו לשחות בבריכה שבבית דודו  בעודו ילד בן 3, הגיל
שאחותו כבר לעולם לא תגיע אליו, כשלפתע הבחין בדולדיזיס המתקדם
נכחו, מוטציה של דולפין שהשתנתה בהתאם לחום ולתרכובת הכימית של
מי הים, K7 המשיך לשחות לקראתו, כשלפתע חש את חטמו המשופם של
הדולדיזיס נוגע בו.
תוך כמה מאיות שניה חש את מוחו מתכווץ ומתעוות, את עיניו
נפתחות לרווחה ללא כל יכולת להסגר, וחש תודעה חדשה מחלחלת אל
תוך מוחו.
הדולדיזיס פצה את פיו. תחילה שמע K7 מעין ציוצים, שהלכו
והתעבו, הואטו בקצבם, עד כי היה בטוח כי הדולדיזיס ממש מדבר
אליו.
"ברכותיי." אמר-שידר הדולדיזיס." אתה האדם האמיתי האחרון עלי
אדמות."