מרגישה את שיודעות בי - בורחת מהיום. לאט נסוגה בצעדים בטוחים
ועיקשים והעיניים... מרוכזות ונעוצות בניסיון לבלבל ואני מסיטה
גופי וסוגרת. יודעת שככה החוזק מפלס מקום לחלחל בי יודעת
שניסיתי כמוהן  ודי. עדיין נושאת מבט לקור מבורך וגשם טהור,
לרגש תמים וחיוך בלי תכלית, משאירה חלום מרוסק מעבר ליכולתי
וזוכרת לאסוף שבר אחד היפה מכולם. ביום שהעיניים יקבלו גוון
אהוב אצעד בשדירה נהדרת ואצנח לקול כאב גווע ומים מתרגשים, ואז
אוהב לאהוב אככן עיניים, אשמח כשניפגש, אציף באור וארגש במילות
פלא שאזכר.
בינתיים עדיין נרתעת ומוסיפה במהירות עוד אבן לגדר שלי אבל
אגיע, זוכרת את שרוצה ובונה עצמי בעקביות אמיתית הפעם, מציצה
לעברכן, קורנות ומחכות.