ירח מר, דוקר כתיל
ועצמותי חורקות בלי די
והשעה בשעון הליל
מראה כי הוא קצר מדי
ובחדרי - מיתר קרוע
ואור בוהק מלהנעים
והלם רב מעוד אירוע
ובכי דק, שקט בפנים.
ירח שט - צלופח במים
ועצמותי בלי די חורקות
ובא המוות משמיים
לחישותיו כל-כך רכות
בקול קטיפה - מילות שכנוע
לחש המוות לתוכי
ובי דבר-מה כבר לו כנוע
על-כן נמשכתי - על כרחי.
ירח דק - חיוור מרשע
וקר לי, קר לי! אין כאן חום!
חיבק המוות חוסר-ישע
אך לא אלך מבלי ללחום
ואז חדלתי מלנוע-
"כבי האור" הוא לי הכתיב
אך בי דבר-מה כבר לא כנוע
בקושי רב - כך שלחתיו.
ירח זז - מקום לשמש
ואור זיוף הופך נכון
וכל אשר קרה לי אמש
נדמה היה כדי לבחון.
אלי, תפילות לך קשרתי
מן המצולות העמוקות
אך אף שבחיים נשארתי
הן עצמותי, עודן חורקות. |
