ראיתי אותה עומדת
אל מול הסורגים,
פניה מטושטשים.
ראיתי אותה שותקת,
עיניה אמרו לי הכל,
מהנמצא מאחורי החומה,
מפחדת...
העולם בפנים כה נורא
והחוץ לא נודע.
מעדיפה היא לחיות ללא חופש
כי חופש מוזר הוא בשבילה,
לכן עומדת, שותקת
לא פוצה הפה במילה.
היא תישאר כאן בכלא,
העשוי ממראות.
העבר משתקף, ועיניה לא רואות.
יושבת מסתכלת בצללים,
עיניה פוזלות לצדדים,
רגליה אינן משתפות פעולה...
לכן תישאר כאן
כלואה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.