ילדה קטנה מתהלכת לה בשביל האבנים הצהובות, אבל הדרך לא תמיד
ישרה לפעמים יש עיקולים ופניות רבות ללא סימונים מדריכים.
ושם היא מתהלכת לה, לפעמים פוגשת נסיך על סוס לבן לפעמים את
הזאב הרשע, ואם מתמזל מזלה היא תמצא את הארנב הקטן שילווה אותה
לכל אורך דרכה ויתמוך בה תמיד גם אם היא תסטה לפעמים מהדרך או
תפנה בפנייה הלא נכונה.
כעבור שנים רבות היא רואה את סוף השביל ליבה מתמלא שמחה ואושר
על סוף המסע היא מתחילה לרוץ אך כשמגיעה לסוף היא רואה בקתה
קטנה ושקטה.
היא לא מבינה מה קורה הרי היא ציפתה לארמון גדול ונוצץ לגנים
ענקיים למשרתים רבים לאוכל מכל הסוגים לכרכרות עם סוסים אצילים
לנשפים ושמלות והכי חשוב לנסיך.
אבל מה היא רואה בקתה קטנה ובחור צעיר חוטב עצים לאח, היא
מתקרבת אליו ובטוחה שתראה בחור עצוב הרי אין לו כלום .
אך להפתעתה הרבה כשהסתכלה על פניו ראתה שהם קורנות ושלווה
אופפת אותו.
מבוללבלת פנתה אליו ושאלה "איך זה שאתה מאושר, הרי אין לך
כלום!"
הבחור הצעיר חייך חיוך רחב וענה לה "ההפך יש לי הכל, דבר ראשון
אני חי בעולם המקסים הזה ומודע לכך לא כמו רוב האנשים שכל הזמן
עסוקים בלהתעסק ברע ובמכוער שלא רואים את מה שיש סביבם, כמוך,
ובגלל זה לקח לך שנים למצוא את סוף השביל..."