אל תראה לה דבר
שנכתב עליה,
הכל יועמד נגדך במשפט.
אל מול התובעת
אף מזימת אותיות לא תותיר לך מפלט:
לא מילה, לא חרוז,
לא משפט.
למה כתבת כך ולא אחרת?
משווה עצמה כאל מול ראי וחוקרת:
למה כבר אינך כותב עליי,
היש לך מושא אחרת?
ובוא לכאן למיטה
- מה אתה מפלרטט לך שם עם אותיות,
לאורגזמה
הן אלו שאותך מביאות?
ובאפילוג
בחוצפה תאמר לך - הרי כתבת כך וכך,
ושום דבר לא יעזור
לא הסברים ולא מבט מפוקח,
ועוד תדרוש זכויות והטבות ומה לא
עד חצי המלכות!
ביודעה את אהבתך ליציר מלותיך
ושלא תסכים לחצותו - באיזו זכות?!
אל תראה לה דבר
שנכתב עליה,
הכל יועמד נגדך במשפט,
אל מול התובעת
אף מזימת אותיות לא תותיר לך מפלט:
לא מילה, לא חרוז,
לא משפט. |