שיר-די כהן / ריח |
שממתיק זכרונות רחוקים.
ריחו צלל לתוך גופי
לילות וימים שלמים.
הייתי מוקסמת מכל שניה.
מאוהבת בכל חיסרון שהראה.
ייחלתי רק להביט בעיניו
שנתנו לי כל תשובה.
לא היה צורך במילים,
הדממה אמרה את שלה.
לוגמים מכל שתיקה
כאילו הייתה למתנה.
אך ריחו כבר נספג
בין סדינים ישנים.
וכל שהיה ונאמר
הפך להיות זיכרון נעים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|