ספרים העוסקים בתרבות הדיגיטלית
דר' אמנון טיל, DAT
http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lme.htm

Homepage:
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/homepage.htm
New Stage Homepage:
http://www.stage.co.il/Authors/AmnonTill
Email: amnont@walla.co.il

=======================================
ראשי פרקים
========
הקדמה
ספרים
-------------------------------------------
ביבליוגרפיה
מאמרים בסידרה: התרבות הדיגיטלית
מאמרים בסידרה: טקסטים
=====================================
הקדמה

המאמר מביא מקורות העוסקים בספרים בעברית שנושאם התרבות
הדיגיטלית.
=======================================
להיות דיגיטלי

נגרופונטי נ., (1996), להיות דיגיטלי, ספריית מעריב, ת"א.

http://mitpress.mit.edu/bookstore/nonpress/being.html


חלקים מהספר בטקסט מלא באנגלית

http://archives.obs-us.com/obs/english/books/nn/bdcont.htm


ביקורת באמזון של הקוראים על הספר

http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/0679762906/103-1046145-5667830?v=glance

ספרו של ניקולס נגרופונטי, "להיות דיגיטלי", או באנגלית: Being
Digital הוא רב מכר. ספר זה פורסם בארה"ב בשנת 1995 ומאז תורגם
ל40 שפות, כולל עברית.

נגרופונטי הוא מרכז מעבדת המדיה המפורסמת בMIT. יחד איתו נמצאו
בזמן הקמת המעבדה, פרופ' מרוין מנסקי (הידוע בתחום הבינה
המלאכותית), ופרופ' סימור פאפרט, ממציא שפת לוגו.

פרופ' פפרט

http://www.papert.org

נגרופונטי יסד את המגזין הידוע Wired וכן תמך והשקיע בשורה של
יוזמות פרטיות שונות כ"מלאך מלווה" ב40 חברות סטרטאפ שונות,
מהן 3 בסין.

מעבדת המדיה בMIT

http://www.media.mit.edu

מחקרים עדכניים במעבדת המדיה

http://www.media.mit.edu/research/samples.html

המגזין Wired

http://www.wired.com

נגרופונטי מתחיל את ספרו במילים "מכיוון שאני דיסלקט, אינני
אוהב לקרא...". אתם יכולים לשער איזה דרך ארוכה עשה נגרופונטי,
מהגר ממוצא יווני שבא לארה"ב ללמוד בMIT, מנער דיסלקטי למנהל
מעבדת המדיה בMIT. ב1966 הוא הפך להיות מרצה באוניברסיטה בה
למד.

הספר "להיות דיגיטלי" מחולק ל3 חלקים: החלק הראשון עוסק בהבדל
שבין סיביות לאטומים ומשמעות השימוש בסיביות. סיביות נעות
במהירות האור ואילו האטומים נעים לאט יותר ולכך ישנן משמעויות
עצומות. לדעת נגרופונטי האטומים שייכים לעידן התעשייתי המכני
ואילו הסיביות שייכות לעידן הספרתי בו אנו חיים.

נגרופונטי מתאר מצב אבסורדי בו הגישו בשתי ועידות מחשבים שבהם
הרצה בארה"ב הגישו המארחים בקבוקי מים מינרליים מי אוויאן,
שהגיעו מצרפת, ועשו את מאות הקילומטרים של הדרך מאוויאן בצרפת
לקליפורניה בצורת אטומים.

החלק הראשון של הספר, עוסק ברוחב פס, בשידור סיביות, בעירוב
סיביות ועסקי סיביות. החלק השני עוסק בממשק שבין בני אדם
לסיביות ועוסק בנושאים כמו מציאות ומציאות מדומה, ראיה וחישה,
האישיות הגרפית ועוד.

החלק השלישי עוסק בחיים הספרתיים ובמשמעויות הטכנולוגיות וקצת
החברתיות של חיים בעידן הספרתי: אמנות ואלקטרוניקה, מוזיקה
ספרתית, למידה ומשחקי למידה אלקטרונית ועוד. חלק מהדברים
שנשמעו עתידניים ב1995 הם חלק מחיינו היום יומיים כיום, אבל
חלק מהנושאים שבהם הוא עוסק רלוונטיים גם לזמננו.

כשם שפתחתי במשפט הפתיחה של הספר, אשמח לסיים במשפט הסיום שלו,
שאותו אני נוהג לצטט מדי פעם בהזדמנויות שונות "אבל את הסיפוק
האמיתי שלי, ואת העדות להצלחתי, אני מוצא בכך שאמי בת
ה79 (כיום בת 87 - אם היא עדיין בחיים - המחבר) שולחת לי עכשיו
דואר אלקטרוני יום יום". האם  יש מטרה הטובה מזו לשימוש
בסיביות במקום באטומים?

מאמרים בעברית

קבלת רעיונו של נגרופונטי על רעיון סוכן הממשק כפי שמוסבר ע"י
דר' דוד פסיג מאוניברסיטת בר אילן

http://www.passig.com/pic/InterfaceAgent.htm

התנגדות לרעיון הסוכנים החכמים של נגרופונטי

http://monitor.corky.net/5/2.html

מאמרים באנגלית

יצירת תרבות של רעיונות

http://www.technologyreview.com/articles/negroponte0203.asp

קישורים חיצוניים לספר "להיות דיגיטלי"

http://archives.obs-us.com/obs/english/books/nn/bdels.htm

==========================================
מהדורה 2.0

דייסון א., (1997), מהדורה 2.0, תכנית מתאר לחיים בעידן
הדיגיטלי, מודן, ת"א.

http://www.books4sale.co.il/app/Product.asp?Param=8805

תמונתה

http://www.edventure.com/edventure/estherdyson.jpg

הביוגרפיה שלה

http://www.edventure.com/edventure/esther.cfm


אסתר היא בתם של שני פרופסורים אמריקאים ידועים. אביה הוא
פרופסור ידוע בתחום הפיזיקה. היא גדלה ליד המכון האקדמי
ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון. משם היא הגיעה בשלהי
שנות ה60 לאוניברסיטת הרוורד. כבר בתור נערה צעירה היא יסדה
וניהלה עיתון מחשבים. היא פעילה בארגוני אינטרנט שונים ועזרה
לייסד את ארגון
הEFF שנלחם למען פרטיות המשתמש ברשת האינטרנט.

ארגון EFF

http://www.eff.org

ארגון הלוחם למען פרטיות וזכויות המשתמש ברשת.

פעילות EFF

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2766080,00.html


אסתר יצרה עיתון מחשבים בשם Release 1.0 ובאמצעותו יצרה קשר עם
אנשי מחשבים ידועים וחברות ידועות. היא יצרה קשרים בין האנשים
והחברות והפכה להיות אשה ידועה בתחום המחשבים והאינטרנט.  היא
הקימה את החברה שלה בשם Adventure ויצרה קשרים בין חברות
רוסיות ומזרח אירופאיות לבין חברות אמריקאיות. כמו כן הרצתה
אסתר בהרבה כנסים, ולאחרונה הרצתה גם בארצנו הקטנה.

על אסתר דייסון וביקורה בארץ

http://www.isoc.org.il/pr20000216.html

תמונה של גב' דייסון מביקורה בארץ

http://www.isoc.org.il/photos/photos2000.html


עתה נעסוק בספרה: מהדורה 2.0

החזון והמציאות

הספר יצא בארה"ב בשנת 1997 ובארץ בשנת 1998. המטרה של דייסון
בכתיבת הספר היא להעביר קצת מתחושת העושר, המגוון ופוטנציאל
הרשת. היא רוצה להסיר את מסך המסתורין של הרשת, כדי שאנשים
יוכלו לראות את הרשת כפי שהיא: מקום מפגש, דיבורים, עסקים,
רכילות ועוד.

יתרונות הרשת לפיה: מהירות התפשטות המידע ומרחב עולמי, ושווקים
יעילים יותר. דייסון מדגישה את כללי היסוד שלה: חופש בחירה,
חופש דיבור, הגינות וגלוי נאות. דייסון מודעת לאפשריות של
ניצול הרשת לרעה ע"י נוכלים, פדופילים, ועוד אולם היא מקווה
שהכוחות הטובים שברשת ינצחו בסופו של התהליך.

המחבר: לאור מה שקורה ברשת היום דבר זה אינו מובטח כלל ראו
למשל מה שכתבי בנושא "הצד האפל של של רשת האינטרנט" כאן:

http://stage.co.il/Stories/163518


דייסון מאמינה בכוח הביזור של הרשת ומאמינה שהרבה גופים
מסחריים מרכזיים עשויים ליפול כאשר ימצאו להם ברשת מתחרים
זריזים. היא מאמינה שהרשת תשאב כוחות מהשלטון המרכזי, מתקשורת
ההמונים ומהמעסיקים הגדולים ותעצים את כוחו של האדם הקטן.

חזון זה עדיין רחוק מהתגשמותו. השלטון המרכזי הוא חזק והתחזק
בארה"ב ובארצות שונות עקב מעשי הטרור ואירועי ה11.9.01.

גם ארגונים מסחריים מרכזיים לא התמוטטו בגלל הרשת. מי שנפל
בגדול הוא אתרי ה"דוט קום" בהתפוצצות בועת האינטרנט ובניסיון
ליצור "כלכלה חדשה", בהתעלמות מחוקי הכלכלה הקיימים.

מה שנכון הוא שתעשיית המוזיקה סובלת קשות בגלל העברות קבצי
המוזיקה דרך אתרי קאזה ודומיהם. ישנם אומנים המציגים את תצוגתם
האומנותית ברשת ומדלגים על דרג סוחרי האמנות, וכמובן ישנם כלי
תקשורת אלטרנטיביים ברשת המעצימים את כוח בעלי האתר וכותבי
האתר. אבל עדיין חלק גדול מהעיתונים מוחץ לרשת הם גם בעלי
עיתוני התקשורת המרכזיים ברשת (למשל הארץ, ידיעות, מעריב
ונציגיהם ברשת).

לגבי הטלפונים: תחילה ניסו חברות כמו ווקלטק לשווק את שימוש
הטלפוניה ברשת לאדם הקטן אולם אח"כ הם חברו לחברות הטלפונים
ויצרו קואליציה עימם, דבר שהוזיל את מחיר שיחות הטלפון לחברות
הטלפון הגדולות.

בפרק הראשון בספר אסתר מתארת את פגישותיה עם אנשי מחשבים
שונים, את יסוד הEFF ואת התמורות השונות שעולם המחשבים עבר
משנות ה70 לשנות ה90.

בפרק השני של הספר היא עוסקת בקהילות האינטרנט השונות שהחלו
להתפתח בארה"ב בשנת 1997. בישראל הקהילות התפתחו בערך כשנה עד
שנתיים מאוחר יותר והם היו מאורגנות יותר כפורומים.

הפרק השלישי עוסק בעבודה ברשת, ובעבודה מרחוק והבעיות של
העבודה ברשת. פרק רביעי עוסק בחינוך מרחוק בעזרת הרשת. פרק
חמישי עוסק בפיקוח ושיפוט על הרשת והגנה על הצרכן.

פרק ששי עוסק בקניין רוחני, בעיה היא אחת הבעיות המרכזיות של
הרשת עד ימינו. הבעיה נוצרת מכך שקל להעתיק קבצים דיגיטליים,
בין אם הם קבצי קול, קבצי תמונה, קבצי אודיו או וידאו. דייסון
מציעה הצעות שונות, אבל כמובן אין היא פותרת את בעיית הקניין
הרוחני וזכיות היוצרים ברשת.

לדעתי כוחו של הספר ורעיונותיו החשובים בדבר העצמת האדם הקטן
על חשבון ארגונים מרכזיים ושלטון מרכזי, נמצא בפרקיו הראשונים
ובמיוחד בפרק הראשון.

מפרק שביעי ומעלה הספר הופך למשעמם ועצותיה של דייסון אינן
נראות לי. הפרק השביעי עוסק בבקרה על תכנים ובקיצור צנזורה
ותוכנות סינון התכנים. תוכנות אלו נוטות "לשפוך את התינוק עם
המים". למשל צנזורה על המילה SEX תצנזר את הנושא Sex
differences למשל. דייסון מתנגדת לצנזורה ומעדיפה דרוג תכנים
(כמו בקולנוע), הצעה שלא יצאה לפועל.

בפרק שמיני היא עוסקת בפרטיות, בפרק תשיעי באנונימיות ופרק
עשרי עוסק בביטחון: נושאים כמו הצפנה. היום הדגש הוא על נושא
החתימה האלקטרונית ואמצעים ביומטרים (צילום רשתית העין). הפרק
האחרון עוסק בעיצוב אורחות חיים ועצות של דייסון לקורא בנוגע
לשימוש ברשת.

ימים יגידו אם חזונה של דייסון, על הרשת כמעצימה את כוחו של
האדם הקטן לעומת הממשלה וארגונים מסחריים אמנם יתממש, ובינתיים
מיקרוסופט הולכת ומתחזקת ואינה מאבדת מכוחה בניגוד לתחזיות
דייסון, דפדפן נטסקייפ שבו תלתה דייסון תקוות גוסס  ואילו
דפדפן אקפלורר הוא שכבש את הרשת!!

הכוהנת הגדולה של האינטרנט: עבודת תלמיד

http://mis.huji.ac.il/Ba-98a/Board/messages/774.html

מגילת אסתר

http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/27022000/ART37854.html

=========================================
אלבין ג., כהן-פנר א.,קלישר-הזז ב.,(1999),  חיזורת - מדריך
לחיזורים ברשת, הוצאת נש"ר, נשים ברשת, דוקוסטורי, רעננה.

בספר זה שנכתב ע"י מנהלות נש"ר, מופיע מדריך המסביר לנשים
הגולשות ברשת כיצד מתנהל החיזור ברשת וממה יש להזהר. הספר נכתב
בשפה הומוריסטית והוא משעשע למדי. בספר נסקרים שיטות חיזור
טרום אינטרנטיות ואינטרנטיות, מוסבר מהו האינטרנט, היתרונות של
חיזור ברשת, שפת הרשת, לוח מודעות, צ'טים, פרופילים של מחזרי
ומחזרות רשת, שיחות וידאו ברשת, סכנות הרשת, עצות קישורים
ואתרי הכרויות בארץ ובעולם.
==========================================
אילת ון-אסן י., (2002), תרבות דיגיטלית, וירטואליות, חברה
ומידע, הקבוץ המאוחד, ת"א.

ספר זה מכיל אוסף מאמרים שרובם מתורגמים ושניים מהם נכתבו ע"י
מחברים ישראלים. המאמרים עוסקים בהשלכות של הטכנולוגיות
הדיגיטליות על חיי התרבות של ימינו. המאמרים עוסקים בקשר שבין
המדע הטכנולוגיה, הפסיכולוגיה האמנות הכלכלה החברה
והפוליטיקה.

הספר מעוטר ביצירות שנוצרו ע"י אמנים מרכזיים בתחום האמנות
הדיגיטלית. עורכת הספר, יעל אילת ון-אסן היא מנהלת המחלקה
למדיה דיגיטלית בבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה. היא מתעניינת
במשמעות התרבותית של הטמעת הטכנולוגיה הדיגיטלית בחיינו.

==========================================
ברבאשי א. ל. (2004),  קישורים: המדע החדש של רשתות, פרוזה,
ת"א.

קישורים

http://www.haaretz.com/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=490221&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0

http://www.articles.co.il/article/%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95%20%D7%93%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%AA

http://www.e-mago.co.il/e-magazine/barabasi.html

http://www.notes.co.il/yigal/6482.asp

http://www.ybook.co.il/catalog1.asp?bID=3622478

========================================
וימן ג., (2007), טרור באינטרנט - הזירה החדשה והאתגרים
החדשים.

קישורים

http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/539/318.html

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=178365&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0

============================================
רוזן ג', (2001), התלמוד והאינטרנט, מסע בין עולמות, מטר,
ת"א.

הספר משווה בין התלמוד לרשת האינטרנט. המחבר משווה בין התלמוד
לרשת האינטרנט. הוא למשל משווה עמוד תלמוד לדף הבית ברשת
האינטרנט. באותו אופן שבו עזר התלמוד ליהודים עם חרבן בית
המקדש ע"י עשיית תרבותם לאישית וניידת, כך משרתת רשת האינטרנט
את דיירי העולם.

קישורים

http://www.matarbooks.co.il/index.php?book=1101&nav=1

http://booknetshop.co.il/prodtxt.asp?id=24360&perur=2&t=14&c=517

============================================
אחיטוב נ. (2001), עולם ללא סודות, על חברת המידע הפתוח, עם
עובד, ת"א

http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=999&sw=%D4%D2%E0%EA+%D4%E4%E8%D8%D9%D5%EA&itemNo=536652

http://www.reload.co.il/article.asp?iobty=3078

=========================================
ביבליוגרפיה

אחיטוב נ. (2001), עולם ללא סודות, על חברת המידע הפתוח, עם
עובד, ת"א.

אלבין ג., כהן-פנר א.,קלישר-הזז ב.,(1999),  חיזורת - מדריך
לחיזורים ברשת, הוצאת נש"ר, נשים ברשת, דוקוסטורי, רעננה.

ברבאשי א. ל., (2004), קישורים, המדע החדש של רשתות, ספרי
חמד, ידיעות אחרונות, ת"א.

דייסון א. (1997), מהדורה 2.0, תכנית מתאר לחיים בעידן
הדיגיטלי, מודן, ת"א.

וימן ג., (2007), טרור באינטרנט - הזירה החדשה והאתגרים
החדשים.

ון-אסן י. א (עורכת), (2002), תרבות דיגיטלית, וירטואליות,
חברה ומידע,  הקיבוץ המאוחד, ת"א.

נגרופונטי נ. (1995), להיות דיגיטלי, ספרית מעריב, אור
יהודה.

רוזן ג', (2001), התלמוד והאינטרנט, מסע בין עולמות, מטר,
ת"א.

שנער ד. (עורך, 2001), אינטרנט: תקשורת, חברה ותרבות, מקראה,
האוניברסיטה הפתוחה, ת"א.
==========================================
מאמרים בסידרה: התרבות הדיגיטלית

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/ldigcul.htm

==========================================
מאמרים בסידרה: טקסטים

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/ltext1.htm

===========================================

הבלוג שלי בתפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=amnontill


הבלוג שלי בקפה דמרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=162968

=========================