[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פוקס איקס
/
תחושה של 10 דקות בראש

"אני לא מצליח לישון, אמר לי השמיים בזמן שהוא מחה עוד דמעה
אחת קטנה.  השמש הזאת, אף פעם לא נחה."
מי כתב את השטויות האלו.
אח, אבן.  יש פה כל כך הרבה אבנים.  לפחות זה עדיף על נחשים,
לא אוהב אותם בכלל.  אולי זה התחיל אצלי עוד בכלל מהסיפורים על
אלוהים, נראה לי בעצם שאני מפחד מכל דבר חי שיכול להרוג אותי,
כאב זה לא הקטע שלי.  או, צריך להמשיך ללכת, כבר יותר מדי.
והשביל הזה כזה חשוך, לא יודע איך אנשים הולכים ככה להנאתם,
לפעמים אני לא מבין אנשים, כל כך מוזרים.
Strangers in the night, happy in the morning.  בא לי
טלוויזיה, בעצם גם סיגריה זה יהיה נחמד, סופסוף קצת אור בתוך
החושך האינסופי הזה.  מצית זונה.  לא, אני הזונה, כל החיים
מחליף מצתים בלי להתייחס בכלל, עושה את זה כדרך אגב.  אין כמו
ענן עשן בלילה, כזה דבר יפה, יש בו כל כך הרבה צורות.  מצחיק
איך שאנשים מחפשים כל החיים את הדבר היפה, ההר או האגם או
הבניין או החיה, שוכחים בכלל ממה שמונח להם מול העיניים,
מעניין מי אמר את זה שהאומנות קיימת בכל דבר.  אבל בחור חכם,
ללא ספק.  כל כך הרבה דברים סביבי שבכולם אני יכול פשוט לבהות
ימים.  קצת משעמם לפעמים לבהות בדבר דומם, למרות שרק אז באמת
אפשר לראות אותו כמו שהוא, לגלות את האנרגיה שלו.  הרבה פעמים
בהיתי בגלים, אבל זה קשה מדי, אי אפשר להיתקע בנקודה אחת או
לעקוב אחרי גל מסויים, יותר מדי בלאגן.  אבל זה גם טוב, לפחות
זה מכריח את המחשבות שלי לזרום מעצמן, להיתקע זאת לא אופצייה.
אני אוהב אריות, זה יכול להיות מוות מגניב, "נהרג בעת קרב
אימתני עם מלך החיות".  אולי אני פשוט אנסה לדבר איתו במקום,
הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה למות, ואם שנינו נשרוד נוכל לעזור
הכי טוב אחד לשני.  כן, זה מה שאני אעשה, אני ארכב על האריה
כדי להגיע למקומות ואני אדחוף לו את התחת למעלה כדי שהוא יוכל
לטפס למעלה בעץ.  הרמוניה משותפת.  עיר מקלט.  קולות יער זה
דבר יפה, כזה טבעי, כזה תמים, כזה מפחיד.  כשהייתי שומע כאלה
דברים במיטה זה היה הרבה יותר נחמד, פה אני לא יודע מה יכול
לזנק עלי מאחורה, מקווה שזה יהיה הוביט או לפחות אלף, אבל אחד
טוב.  בא לי לבהות באוויר, זה יכול להיות אחלה של דבר.  מתחיל
להיות פה טיפה אור.  אויש נו, שוב דרכתי על פאי.  יאם, אוכל.
אין כמו ארוחות ליליות, אבוקדו ועגבנייה, לא צרי הרבה יותר.
מלח כן, חשוב מאוד מלח.  עכשיו לחזור בחזרה למיטה, אין לי כח
לזה שוב, כבר ממש בא לי את הסיגרייה הזאת.  אולי אני אדליק את
האור ו fuck על העולם.  לא, הבטחתי לעצמי שאני מסוגל ליותר, אם
אני אגיע למיטה בלי תאורה, אני אהיה ממש מאושר.  מאיפה המוסיקה
הזאת באה, אנשים מעצבנים, 3:00 בלילה לכו לישון, נזכרתם מתי
לבקר חברים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא יודע מה
היא מוצאת
בתל-אביבי.

שמואל
איציקוביץ'
ממשיך במסע
ההכפשות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/10/03 1:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פוקס איקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה