אני שונא לעלות ולראות את ההורים שלה לפני היציאה הראשונה.
יש בזה משהו מפחיד עוד בזמן שאני בכלל לא יודע אם יצא מזה משהו
או לא.
קומה רביעית בלי מעלית אז בטח שהיא תהיה כל כך רזה.

אני עומד מול הדלת משפחת נאמן רשום על השלט הקטן שעל הדלת
בצהוב זוהר ויש מין מקוש, אני חושב שזה נקרא מקוש בצורת ראש של
אריה על הדלת ואין שום זמזם.
אני דופק עם המקוש על הדלת ושומע צעדים מתקרבים. הידית מתחילה
לרדת ואני כבר מצטער שלא אמרתי לה שאני אחכה לה למטה ברכב עד
שהיא תסיים להתארגן.
אני רואה את הדלת נפתחת ומולי עומד הר אדם, משהו שבין שוורצנגר
לבין סטלונה. מהסוג שמתאמנים כל יום 4 שעות וכל שריר שלהם רוצה
לצאת החוצה לטיול אינטימי בגן.
הוא מביט בי בעיניים כחולות כקרח במבט רציני ואולי גם רצחני.
אני לפחות מבין מהיכן הבת שלו קיבלה את המבט המדהים הזה, ואז
הוא מחייך חיוך רחב על כל הפרצוף. ``ברוח הבא`` הוא אומר לי
ושולח יד ענקית לשלום.
אני לוחץ לו את היד מצפה ממנו שבתור אדם שמכיר את כוחו הוא לא
ילחץ חזק מידי אבל כעבור שניה אני מרגיש איך חצי מהעצמות שלי
ביד מקללות אותי ויודע שהיד הזאת תצטרך גיבוס דחוף.

הוא מזמין אותי פנימה להיכנס ואני חולף מסביבו בצעד וחצי
מגושם. אני נעמד מול סלון ענק שהדבר הבולט ביותר בו שמושך לי
את העין ראשון הוא תמונה ענקית שמכילה כל תנוחה אינטימית שאי
פעם ראיתי ועוד כמה שעוד לא ראיתי.

אני עומד בוהה והוא מצטרף אלי ומביט בתמונה, כאשר לפתע אני
מרגיש את כל העולם זז בזמן שהוא מחליט שנתינת כפה ידידותית
בכתף זה הדבר הטוב ביותר שיכול להיות, אני ממתין כמה שניות כדי
לאפס את עצמי מול העולם שמתנדנד למולי ומאושר שהוא החליט
להשאיר את היד שלו על הכתף שלי בתור מיצב זמני לרגלים שלא
סגורות איפה הרצפה.

``יבוא אישי`` הוא אומר לי בקול בס לחלוטין מהסוג שאתה בטוח
שרק בסרטים יש. אני מהנהן כאשר הוא ממשיך בחיוך ``ותאמין לי
מותק אין פה תנוחה שלא עברתי עליה, את כולן אבל את כולן אפשר
לעשות`` אני נתקע אם העיניים על אחת התמונות המסובכות ביותר
שיכל המוח האנושי להמציא והוא ממשיך כאשר הוא רואה לאיזו תמונה
אני מביט ``אה, את זו לקח לי איזה רבע שעה להבין אבל תאמין לי
היא פשוט חבל על הזמן``

אני ממשיך להביט בתמונות לא מסוגל לזוז כאשר אישתו מופיע
לידי.
הרגליים שלי שלא היו עד עכשיו במצב תקין מספרות לי שמוטב שאני
אשב כי הן לא יצליחו להחזיק אותי עוד הרבה זמן.
אני רוצה לחפש את הכיסא או הספה הקרובים אבל אני לא יכול
להוריד ממנה את העיניים. היא מביטה עלי בעיניים ירוקות חודרות
ומחייכת חיוך זנותי שמזמין אותך לעשות דברים שאפילו בתמונה לא
ראית את עצמך עושה.
היא מהסוג של הנשים שאם הבעל במכון כושר כל יום ארבע שעות אז
היא נמצאת שם באותו מקום ושומרת על גזרה דקיקה. היא לובשת
חולצת בטן שמראה בטן ישרה אם ריבועים חלקים שחומים שנראה כי
באו בדיוק אחרי שיזוף נכון. מעל מוסתר בקושי חזה יפיפה מהסוג
הצרפתי שעומד דום גם שהולכים לישון.
מתחת היא לובשת חצאית מיני כל כך קצרה שאם אני הייתי מביא משהי
אם חצאית כזאת הביתה הייתה אימא שלי נותנת לי סטירה.

אני בקושי מסוגל להרים את הראש מהרגלים החלקות שלה ואני מביט
בפרצוף המושלם ביותר שראיתי אי פעם. אפילו בובת ברבי לא מושלמת
כמוה.
היא שולחת יש מהירה לכיוון הלחי שלי ומלטפת אותי ליטוף קצר
שממשיך לכיוון הגרון עם ציפורן חדה שמשאירה לי שם סימן אדום
ורוד קטן.

``אתה רוצה לשתות משהו`` היא שואלת בקול המדהים ביותר שאי פעם
יצא לי לשמוע, אפילו בסרטים הטובים ביותר לא שמעתי קול כל כך
יפה. ``חם או קר`` היא ממשיכה בחיוך מדהים שלא נותן לי להוריד
ממנה את המבט.

אני חושב להגיב ובעלה מוריד מהכתף שלי את היד ששמרה על שיווי
המשקל שלי עד עכשיו.`` תעזבי איזה חם, קר?`` הוא חצי שואל
וממשיך ``הוא צריך משהו אלכוהולי שיחמם לו את העסק שם למטה``
מסיים כאשר הוא שולח מבט קצר לכיוון אזור החלציים שלי.
אני הופך לאדום כאשר הוא מכין לי איזה משקה עם הרבה צבעים
מהבאר הענק שיושב לו בקצה הסלון.
אשתו מזמינה אותי לשבת על כורסת עור אדומה ומתיישבת מולי משלבת
רגל חלקה על רגל חלקה ושזופה יותר.
``אז אתה איתן מהמגמה הביולוגית`` היא שואלת בחיוך מדהים. אני
מנסה לענות כאשר בעלה מגיש לי את המשקה שהוא הכין לי ``כן``
אני אומר והבעל הפעם בקול הבס שלו שואל ``נו ולהיכן אתם
הולכים?``

אני מביט עליו ורואה את הורידים שיוצאים לו מכל מקום בגוף
``לסרט`` אני עונה.
והוא מחייך אל אישתו ואומר ``אני מקווה שלא לסרט מעניין
במיוחד`` ממשיך צוחק בקול ``טל, הבחור שלך פה``
אני שומע את טל צועקת מהחדר ``עוד רגע אני באה``
והאבא שהתיישב קודם לידי שוב מניח עלי יד כבדה מרוב שרירים.
``אני מקווה שאתה הולך לזרגג לי אותה`` הוא אומר באיטיות ומביט
אלי.
אני שומע את המוח שלי נכנס לשוק כאשר הוא ממשיך ``שלא תהיה כמו
החבר הקודם שלה שבקושי לחבק אותה יכל, אה!`` מסיים ומחייך חיוך
ענק כלפי אישתו שמחייכת אליו בחזרה, ואז הוא ממשיך ``למה אם
אתה לא תיפתח לה את הצורה אני אפתח לך את הצורה ותאמין לי שזה
לא יהיה נעים.``

אני משואל את עצמי אם הפרצוף שלי יותר לבן או יותר אדום כאשר
אני מבחין כי אני לא נושם כבר כמה דקות, אני שואל את עצמי
להיכן הגעתי ושולח את המבט שלי ממנו לכיוון החדר. אישתו
מתרוממת והולכת לכיוון אחד החדרים תוך שהיא שלוחת יד מהירה
ומלטפת את החלק האחורי של איזה פסל ענק שעד אותו הרגע לא ראיתי
שהוא שם.
הפסל נראה כמו שני אלים יווניים שעושים אהבה על כדור הארץ ומה
שהיא ליטפה זה את הישבן של האל הגברי.

אני מנסה לקבץ את עצמי בתוך כמה שפחות ספה כאשר אני לוקח לגימה
ראשונה מהמשקה שהוא הכין לי.
לשניה אחת אני בטוח שהוא החליט להרוג אותי כאשר אני מרגיש איך
אש חודרת לי לתוך הגוף ויוצאת מהאוזניים.
``זה אוזו`` הוא אומר בגאווה ``הגיע מיוון, משהו מדהים ``
ממשיך לחייך אלי.

אני מנסה לקחת אויר אבל הגוף שלי מסרב ומנסה לכבות את השרפה
שמתחוללת בתוכו כאשר טל מופיע פתאום מולי.

אני שוב נאלץ לקחת נשימה כאשר אני מבחין בדמות המדהימה שעומדת
מולי, לרגע אני לא בטוח שזאת אותה טל מהמגמה הביולוגית אבל
כאשר אני רואה אותה אני נשנק לרגע ואז מחזיר לעצמי את האוויר.
נכון אני יודע שהיא הבחורה הכי יפה בבית הספר אבל בחיים לא
ראיתי אותה ככה.
היא לובשת שמלה קצרצרה שמראה הרבה רגלים וממשיכה עם מחשוף לא
קטן.
מתחת יש נעלי עקב ולמעלה יש פרצוף שרק ה` יכל לברוא. אם האימא
היא ברבי הבת היא מלאכית.
היא מתקרבת אלי ונותנת לי נשיקה קצרה על השפתיים לפני שאני
מספיק להגיב.
אני שולח אם העיניים מבט זהיר כלפי האבא שנראה מאושר מאוד מהבת
שלו.
``היא לא מדהימה`` הוא שואל אותי ואת אישתו שמופיע שוב מהחדר
שאליו היא נכנסה רק לפני רגע ``רק תגיד לי שהיא לא שווה`` הוא
ממשיך כאשר אישתו מאשרת במבטה את הלבוש של הבת שלה.

אני מתרומם בקושי על הרגליים ואוחז בידה של טל. היא מחייכת אלי
ממיסה אותי לחלוטין. מושכת אותי לכיוונה מחייכת עם העיניים
המדהימות שלה. הבושם שלה חודר לתוך מחירי ואני בטוח שזה הזמן
שבו כדי שמלאך המוות יבוא לקחת אותי כי בטח לא יכול להיות זמן
יותר טוב מזה.

היא אוחזת אותי בחיבוק מהצד ואנחנו מתחילים ללכת לכיוון הדלת,
כאשר אני עובר ליד הציור ההודי האבא שלה צועק ``אני מקווה
שבחרת לך תנוחה ללילה אחרת אני אבחר תנוחה שלא בטוח שתמצא חן
בעיניך, ``
אני מסובב את הראש אם חצי חיוך ומרגיש איך טל מושכת אותי
מהדירה החוצה.
``ומה זה התיק הענק שלך`` אנחנו שומעים אותו שואל מבחוץ.

אנחנו מתקדמים למטה במדרגות ואני שואל אותה ``הוא רציני במה
שהוא אמר?``
היא מחייכת ``מי אבא שלי. הוא יותר רציני ממה שאתה חושב!``
מסיימת מבלי להסביר את עצמה.
אנחנו נכנסים למכונית ואני רואה את ההורים שלה מביטים עלינו
מהחלון.
אני מחיל לנהוג לכיוון הקולנוע כאשר היא אומרת אולי עדיף שנלך
אליך.
אני שולח אליה מבט מהיר ``את בטוחה?`` היא מחייכת ``כן`` עונה
ושמה את התיק שלה מאחור על הספסל האחורי.

תוך דקות אנחנו מגיעים הביתה היא עולה איתי ואנחנו נכנסים לחדר
שלי.
אני עוד ממתין לא בטוח מה אנחנו הולכים לעשות עכשיו כאשר אני
רואה אותה מחפשת משהו בתיק שלה.
זה בסדר אני רוצה לומר לה יש לי פה במגרה כאשר היא מוציאה את
אחד מספרי הביולוגיה שלנו.
אני מביט בה מופתע לחלוטין וקולט שהיא מביטה בי גם כן מחייכת.
`` יש מחר לנו בעוד שלושה ימים מבחן ואם אתה חושב שההורים שלי
יתנו לי ללמוד בשקט אתה טועה.``
אני מתיישב בהלם על המיטה שלי ושותק.
היא מבחינה בזה לממשיכה לחייך. ``אתה חמוד, אבל בחרתי בך כי
אתה הכי חכם בכיתה, וממש חשוב לי לעבור את המבחן``
אני נשכב לאחור על המיטה ``ומה עם אבא שלך?``
היא ניגשת אלי ושולחת יד מלטפת ``על תדאג אני אספר לו כל מה
שצריך.``