[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רועי בלום
/
``סליחה את בתולה?``

``סליחה את בתולה?`` אני שומעת מלמעלה מבעד למוזיקה המנגנת
במועדון החשוך.
אני מרימה את הראש ומפזרת מאחורי רעמת תלתלים שחורים, בחור רחב
כתפיים מביט בי במבט מוזר, יש לו עיניים כחולות עמומות שנראות
שיכורות אבל טובות, אף קטן סולד ושיער קצרצר כמו של לוחם שרק
יצא מויאטנם.

אני מביטה מסביב כדי להיות בטוחה שהוא פנה אלי וראה כי באמת
אין לידי כמעט אף אחד וגם אילו שלידי אינם שמים אלי לב. אני
מישרת קצת את החולצה הלא צמודה שלי שתפקידה להסתיר יותר מאשר
להראות וטיפה מתמתחת עדיין חושבת אם לענות לבחור שמולי או שלא
לענות לו.

הוא מפתיע אותי ומישר את מבטו ישר לתוך עיני ושוב שואל את
השאלה המרגיזה הזאת ``את בתולה``. לרגע אני חושבת אולי הוא
מתכוון למזל אבל משהו בעיניים שלו אומר לי שהוא מתכוון בדיוק
למה שאני מתכוונת. אני מנסה להתחמק מהמבט הישיר שלא אבל משהו
בעיניים הכחולות שלו מהפנט אותי ולא נותן לי לברוח הצידה אם
העיניים שלי.

אני עונה ``לא`` חלש ומצליחה להסיר את מבטי מהעיניים שלו.
אני מבחינה שהוא מחייך ושולח יד אלי. ברגע הראשון בה לי להכות
את היד המושטת לעברי אבל מצד שני הוא הבחור הראשון שפונה אלי
הערב. למעשה לא רק הערב אלא כבר כמה ערבים שאני מוצאת את עצמי
לבד כל הערב. מה לעשות שכאשר אישה מלאה גברים לא ניגשים אליה.
עלק מלאה מושג שהומצא על ידי נשים במצבי, שמנה זה מה שאני לא
מלאה אלא שמנה גוש של שומן שבכל פעם שהוא הולך לחנות בגדים ישר
המוכר יודע שלא יהיה לו מה להציעה לי.

אבל הנה משהו ניגש אומנם זה לא המשפט שכל בחורה מצפה שיתחילו
אתה אבל לפחות זה משפט. היד שלו ממתינה לי יחד אם המבט הכחול
שממוקד בי. אני מרגישה פתאום ערומה מתחת למבט שהוא שולח. יש בי
משהו שאומר לי לא להצטרף אליו אבל היד שלי מתרוממת ונתפסת ביד
שלו. הוא מושך אותי לתוך מרכז הריקודים אני מרגישה מובכת יודעת
כבר מה יקרה כמו תמיד ברגע מסוים אני אדרוך למשהו על הרגל וזה
יהיה הסוף לריקודים.

לא נראה לי שזה משנה לו כל כך הוא מתחיל לזוז בקצב המוזיקה לא
מזיז את העיניים שלו משלי. אני מצטרפת אליו מנסה להיזהר לא
להפריע לאנשים שרוקדים סביבי. אני רואה כי מביטים אלי אבל משהו
במבט שלו גורם לי לעזוב את שאר המבטים ולהתרכז בו.
המבט שלו חודר לי לתוך העיניים וגורם לי לשכוח מאחרים הוא
מגביר את הקצב של הריקוד שלו אוחז בי ומשחק בי כאילו הייתי
בובה קטנה של ילד. הוא מחזיק אותי צמוד אליו כמו שמעולם לא
החזיקו אותי אפילו הורי וממשיך לרקוד גורם לי לנוע כמו שמעולם
לא זזתי. אני מנסה להביט לצדדים לראות אם אני פוגעת במשהו אבל
העיניים שלו לא מוכנות לשחרר את העיניים שלי.

הוא מגביר שוב את הקצב ומתחיל ללטף אותי אני מרגישה את הכתפיים
הרחבות שלו אוחזות בי ואת שריריו נמתחים מסביבי. העולם מתכווץ
לי במהירות ולפתע רק אני והוא פה.
אני אוחזת בו והוא אוחז בי. אני רוקדת אתו והוא רוקד איתי.
אני מביטה בו והוא מביט רק בי.
אני שמה לב לרגע שאני כבר לא שומעת מוזיקה ולא רואה כלל אנשים
מסביבי. כל מה שאני זה הוא, כל מה שאני רוצה זה להרגיש אותו
ולחבק אותו. אני רוצה לנשק אותו אבל העיניים שלו לא מרשות לי,
הן עיניים שיכורות קצת אבל אני רואה בהן רוך וטוב.
המוח שלי מנסה לחדור דרך החומה הבלתי נראית שמוקמת מסביבי על
ידי העיניים שלו ומנסה לומר לי משהו אבל אני אוטמת את עצמי
ומנסה לשאוב ממנו עוד .
המוח שלי מתעקש ומזכיר לי את המשפט שהוא אמר לי בהתחלה. ``האם
את בתולה`` חוזר ודופק לי בתוך המוח. אני נאטמת יותר והמוח
בשלו ``האם את... האם את... האם... האם.. את... בתולה..`` אני
מנסה להתחמק וממשיכה להביט בעיניים הכחולות אבל משהו נסדק לי
בעולם המוגן שלי.
אני לפתע שוב שומעת מוזיקה ורואה שיש מסביבי אנשים. ובפתאומיות
האשליה מתנפצת, באותו הרגע כאילו הוא חש בזה הוא עוזב אותי
ואני נעמדת במרכז האולם מביטה בו הולך ורואה את הגב שלו מתרחק
מבלי שהוא מסתובב אפילו פעם אחת.

אני יוצאת מסוחררת ממרכז הריקודים שומעת את הרעש הולם בתוך
הראש שלי ומגיע אל הבאר. מתיישבת על אחד הכיסאות הצמודים
ומחפשת אותו במבטי.
בתוכי אני ממשיכה לרצות אותו לחוש אותו ללטף אותו אבל המוח שלי
שב ומזכיר לי את המשפט שהוא אמר.
אני מנסה להתווכח אם המוח שלי אבל נוחלת תבוסה מולו.

הזמן עובר והשירים מתחלפים עד שאני מגיע למסקנה שעוד ערב הרוס
הסתיים.
אני יוצאת החוצה מבעד למועדון ומתקדמת לעבר הרכב שלי. לפתע
העולם נעצר אני רואה אותו יושב על המדרכה אם הראש כלפי מטה
מביט בכביש הצמוד אליו.
אני מביטה בו ולא מחליטה מה לעשות להתקרב אליו או להתרחק
ומחליטה מתוך הרגל וייאוש להמשיך לכיוון הרכב שלי.
אבל אז הוא מתחיל להרים את הראש, המוח שלי מתרה בי וזועק עלי
להתרחק לברוח להימלט ואני כמעט מצליחה כאשר המבט הכחול שלו
לוכד אותי. המוח שלי ממשיך ומתנגד כאשר רגלי הולכות לכיוונו.
תוך שניות שוב נעלם לי העולם ואני לא רואה ולא שומעת דבר.
המציאות חולפת על פני כבחלום ואני רואה את עצמי אתו מהצד
במצבים שמעולם לא הייתי בהם. אני חשה את התשוקה אליו ואת
התשוקה שלו אלי.

למחרת התעוררתי בבית אני לא יודעת איך הגעתי או מתי אני לא
זוכרת מה עבר עלי מאז שיצאתי מתוך המועדון.
אני מביטה במראה ורואה אישה מדהימה שמביטה בי. אישה סקסית
ויפה. אישה מלאה לא רואה אישה שמנה.
ואני יודעת שנגמרו הימים שבהם הערב נגמר לבד...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המטרה במלחמה
היא לא למות בעד
ארצך אלא לעשות
הכל שהבנזונה
השני ימות בעד
ארצו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/6/01 14:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי בלום

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה