אורטל ליעד / חרטה |
האם אפצה פה?
בעודי שותקת,
הקנאה שורפת נתיכיי
בדמות מחלה המתפשטת בעורקיי.
מגששת,
אך אין בי חרטה.
ושוב מופיע
כדמות מיתולוגית מתוך פנטזיה.
מגשש,
ואין בי חרטה.
ייצר הנקמה, מושתת בנפשי כל אחד מאיתנו,
האם יש בכם חרטה?
מתגוננת,
ואין בי חרטה.
למות או לחיות,
השאלה מה להיות,
השפלה, שנאה
ואין בי חרטות.
וכשחיי יהיו כבר מאחוריי
כשאביט בגאווה אל המעוף,
לא תהיה בי חרטה,
אני באין סוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|