מהמרכז אני רואה
את קו האופק מתחבא
מאחורי קומות רבות ומרפסות.
הים - שלוות טלאים כחולים -
מציץ מאחורי צמרות עצים.
זה בוקר ערב חג סתווי
והפרחים מתכוננים במדרכה
שורות שורות אגרטלים
כמו לפני צניחה.
זה כבר לא קיץ, עוד לא קר,
הרוח המלוח מסתבן באורנים
וממולל במחטים וממלמל:
"סליחה, איך אני מגיע לכרמל"? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.