את.
כאילו לא ידעת.
כאילו לא ידעת כמה רציתי, וחלמתי, וביקשתי...
כאילו לא ידעת כמה יכאב לי, כמה יצרוב בלב.
ואני,
כאילו לא ידעתי שהכל יתפוצץ לי בפנים.
כאילו לא ידעתי שגם הפעם הכל יגמר בכלום. כרגיל.
ואת,
אולי באמת לא ידעת? אולי לא העלת על דעתך?
אולי לא ידעת כמה רציתי אותו.
ואני?!
ואולי הכל אשמתי? שהרי איך תדעי אם כל הרגשות מוצפנים עמוק
בפנים.
אבל את,
אולי היית צריכה לדעת?!
אולי הרמיזות, ההערות, ה"יציאות" שלי,
היו אמורות להספיק לחברה טובה כמוך
כדי אולי,
רק אולי,
לדעת?
ומה עכשיו?
ומה גרוע יותר?
שידעת והמשכת בכל מקרה?
או שלא ידעת כלל?!
מה גרוע יותר,
הבגידה שלך בי,
או שמא העובדה שאין את מכירה אותי כלל?!
אני. את.
חברות.
חה,
מצחיק.
נמאס.
ואולי כל זה סתם בזבוז זמן...
ממילא את לא תביני.
ואולי גם אם כן, לא יהיה אכפת לך כלל...
אולי...
|
