אליך אביר שלי
גיבור מלחמה
הותרת בלב שלי
ריקנות ודממה

הבטחת שתחזור בסיומה של מערכה
עד אז קיימת כל מילה
אבל אותו קרב היה יום הדין
ואתה חזרת על אלונקה, מכוסה בסדין

באותו יום נגזר עליך מוות
נפלת בקרב כשסייעת למפקד ללכת
רצית למלט אותו מהתופת
הוא ניצל, והדמעה שלי עליך יורדת

עכשיו יש לי רק לוח שיש קר
והוא כל כך מרוחק, מנוכר
הדמעות שזולגות לי על הלחיים
מתאדות ישר לשמיים

המצבה אינה קולטת אף דמעה
מגלגלת אותה הלאה, כאילו לא רוצה בה
ואני נותרתי עם הכאב והשכול
עליך, לוחם אמיץ שלי, גיבור

הפרחים נבלו, הכל קמל
היקום לא מתפעל
עוד אחד שהיה והלך
להיסטוריה נוסף עוד מעט אבק

רק אני זוכרת, לא שוכחת
את כל הגעגועים אליך שולחת
עומדת כל יום מול הקבר
אף אחד לא יאחה את השבר

אוהבת אותך תמיד מוחשי ונעלם
אוהבת אותך איפה שאתה, בכל עולם
מלאך שלי היית ותישאר
מעיין האהבה לעולם לא ייגמר