|
בלאו הכי קמתי
סרקתי שערי
ועיוותי פניי למראה
בוטחת בצמידי פרק היד
כוססת באצבעות הטבעת
הכל מוכן אני חושבת
לקראת ההליכה
לשם
גם אם קפלתי ברגלי צעד קל
פסע שעל שולי שמלה בחול הרך מלהטים
סימני נותרים ציור כף רגל
עת אל המקום ההוא אלך
ועל כן הגעתי
עדוייה וקוסמת ומרופטת
אודם היותי מלא ברק ורוך נוקשה
הנה אני עשו בי כרצונכם
קחו הדש, תפסו המותן, עלסו האגן
הנני לפניכם עולצת
פרומות זרועותיי
מתקלפות שפתיי
מהורהר גבי
נחושה בטני
הנה אני לשיפוטכם
|
|
|
ואני, לעומת
זאת, נכנס לבמה
בכל מיני שעות
מוזרות כדי
לראות אם ההוא
האדום בפינה
למעלה סוגר את
הפה.
איש בלי הרבה
חיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.