אין לי אף אחד.
יש אותו ויש אותה ויש אותם,
נכון, אז מה? הם אף פעם לא שם.
אני לבד.
אין מי שיחבק אחרי שהיא בגדה.
מי שימחא את הדמעות אחרי שהוא היכה.
מי שיאהב אחרי שנותרתי לבד.
מי שילטף אחרי שהוא אנס.
מי שיבין אחרי שהוא הלך.
ומי שיהיה לו אכפת אחרי שכולם נטשו.
הם כולם פה.
בובות חרסינה אטומות,
קרות ומנותקות.
הם פה אבל הם לא פה.
הם שם.
ואני נותרתי כאן. לבד.
בלי אף אחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.