המסכה, באופל מחכה
היא בשבילך, הושט-נא את ידך

יצר פנימי, מתגבר ומתגבש
"הוצא אותי", ככה הוא לוחש
"הם לא ידעו", אתה כבר מתרגש
"הוצא אותי החוצה", והינה הוא גולש!

חופש היא רוצה, וחופש תקבל
המסכה, עולה עליך כמו צל
היא משנה אותך, עושה לך כפיל
בוא ונתפרע! בוא כבר ונתחיל!

כל משאלה, כמוסה שלך בפנים
המסכה תחשוף אותה, ישר על הפנים
להשתחרר זה טוב, אבל לא כל יום פורים
האנשים שמסביבך, אותך לא מכירים

לא בבית לא בחוץ, בעבודה ובכיתה
מתחת למסכה, הם לא ידעו שזה אתה
אבל זה לא אתה, זאת השיטה
זאת המסכה, לה השליטה

מהחושך הגיעה, יצאה אל האור!
מאופל הגיעה, ואליו לא תחזור!

מבולבל מתוסכל, נדחק אל הקיר
כבר לא כל כך תמים, ילד צעיר
נמאס מהמסכה, נמאס מהשיר!
רוצה לחזור כמו פעם, את החושך להאיר!

עיוור חרש אילם, לבד ופגוע
עם רחמים עצמיים, מעל הראש אתה שקוע
במוח שלך, דבר לא רגוע
אבל כדאי שתתרגל, כי עם המסכה אתה תקוע

והתרופה, עוד מסכה!