[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חנה בירו
/
טלפון

דורית שכבה מול הטלוויזיה והביטה באחת הסדרות המשעשעות.
לפתע צלצל הטלפון.

-הלו
-שלום דורית, מדבר אבי , מהחוג את זוכרת, נפגשנו לפני שבוע,
אצל דני בחוג.

דורית נזכרה מייד באבי, אותו גבר שנטפל אליה בחיוכים ומבטים.  
זכרה את צורת התבטאותו הגסה, ואת תחושת אי הנוחות שחשה כאשר
מצאה אותו שוב ושוב לצידה.

- אה, כן , אני זוכרת.
-  השגתי את מספר הטלפון שלך ואני רוצה שניפגש.
-  תשמע אבי, אני לא חושבת שנוכל להיפגש. זה לא מתאים לי
עכשיו.
-  מה זאת אומרת  לא מתאים לך ?  אני רוצה שניפגש.
-  כן, אני מבינה שאתה רוצה, אבל זה לא מתאים עכשיו.
-  תשמעי דורית, ברגע שראיתי אותך ידעתי מייד שאנחנו מתאימים.
-  לא, לא אני חושבת שאתה טועה.
-  אני לא טועה, גם את רוצה אותי.
-  מה פתאום, למה אתה חושב כך.
-  ראיתי איך הסתכלת עליי, וגם חייכת.
-  תשמע אבי, אני בחורה מנומסת, אולי חייכתי אליך, אבל אני
משתדלת להיות נחמדה לכולם, זה לא היה משהו מיוחד.
-  דורית, אני נורא מתרגש.   תדעי לך, שאחרי שנפגשנו לא ישנתי
כל הלילה מרוב התרגשות, ידעתי מייד שתהיי שלי.
-  אבי, זה באמת מאד מחניף לי, אני מכבדת את התרגשותך , אבל
מעניין אותי איפה אני נמצאת בתמונה הזאת.
-  למה את מתכוונת ?
-  אתה החלטת החלטות מרחיקות לכת לגביי, אבל לא טרחת לברר מה
אני חושבת על הקשר הזה שאתה מפנטז.   אתה החלטת, אבל גם לי יש
דעה.
-  נו אז מתי ניפגש ?
-  אבי, אתה לא מקשיב לי, אני לא מעונינת בקשר הזה, ולדעתי
אנחנו לא מתאימים בכלל.
חוץ מזה, אני לא פנוייה לפגישות.
-   אבל, אני רוצה שניפגש .
-  אני לא מעונינת. לא נראה לי, אבי, חבל  על הזמן, אז שלום.
-  רגע רגע, למה את לא רוצה אותי, אני לא מבין, אני לא מאמין
לך, את רוצה אותי, אני יודע את זה.
-  אבי, אתה טועה, טוב אז שלום.
-  שלא תסגרי את הטלפון, אני לא מאמין לך, אני רוצה שניפגש
שמעת?
-  שמעתי אותך אבי, ואני מכבדת מאד את רגשותיך אבל אני לא
מעונינת . שלום. אני אסגור את הטלפון גם אם לא תאמר שלום.
-  שלא תעיזי לסגור את הטלפון.
-  שלום אבי.
-  שלא תעיזי לסגור שמעת, אני רוצה שניפגש .
-  אני לא רוצה, שלום.
-  אבל אני רוצה...
-  טוב שלום!!!

דורית טרקה את הטלפון .
רגשות זעם וחרדה עלו בה.   איזה טפיל, אי אפשר לדבר איתו.
חשבה.
אך הטלפון צלצל מייד.

-  שלא תסגרי לי את הטלפון בפרצוף שמעת ?
-  או קיי, אני מוכנה לשוחח איתך, אבל אתה לא מקשיב לדבריי.
-  אני מקשיב  אבל לא אוהב שטורקים לי טלפון בפרצוף.
-  טוב אבי, אני מצטערת, אבל אני רוצה לסיים את השיחה ברוח
טובה.
-  בסדר, רציתי רק לומר לך שידעתי מייד שתהיי שלי, מהרגע
הראשון, וככה זה יהיה.
 אני תמיד משיג מה שאני רוצה, וגם את תהיי שלי.
-  אה, ככה אתה חושב ,והדעה שלי לא משנה ?
-  אני יודע שאת רוצה אותי, אני לא מאמין לך שאת מכחישה את זה,
את רוצה לחמם אותי.
-  תראה אבי, למה אתה חושב כך, אני לא נוהגת לחמם גברים. זה לא
האופי שלי, אני מסבירה לך שעכשיו אני לא יכולה להיפגש עם
גברים.
-  למה ?
-  יש לי סיבות אישיות.
-  אני לא מאמין לך, אחרת לא היית מגיעה לחוג המפגשים, וחוץ
מזה, את עדינה ונחמדה, ואני רוצה לשמור עלייך ולהגן עלייך מפני
כל מיני טיפוסים מפוקפקים. את לא יודעת אילו טיפוסים מסתובבים
בשטח.
-  אבי, אני לא זקוקה להגנה.
-  לא , את זקוקה, אני אשמור עלייך, אני יודע שאת רוצה אותי,
את משחקת את הקשה להשגה, אבל אני יודע את האמת.   ממש נולדנו
אחד בשביל השני.
-  לא, לא, אתה טועה, אבי, תשמע, אנחנו חוזרים שוב ושוב על
אותם משפטים. בוא, נסיים את השיחה , כל אחד יחשוב על דברי
השני, ונדבר פעם אחרת בסדר.?
-  לא, אני לא גומר את השיחה עד שלא נקבע פגישה.
-  אני לא אקבע אתך פגישה כי אני לא רוצה להיפגש אתך.
-  אבל אני רוצה...
-  אבל אני לא רוצה...
   
דורית נעה על מקומה בחוסר מנוחה, הפחד הציף אותה.
קולו הפך להיות נרגז ומאיים.

-  תשמעי דורית, אצלי אין לא, אני לא מקבל את דברייך, להיפך,
ככל שאת אומרת יותר לא, אני מתחמם יותר, זה הופך לאתגר.
-  אתה לא מקבל, אני מבינה, אז מה אתה מתכוון לעשות ?
-  תשמעי, אני יודע איפה את גרה, לא תתחמקי ממני, הכנסת אותי
לאמביציה.
-  אתה מאיים עליי ?    -   הרימה קולה ברוגז.
-     אני לא מאיים, אבל את תצאי איתי בכל מקרה.    שמעת  ?  
זה לא יעזור לך ! -צעק.

דורית השתתקה, הסכנה הייתה מוחשית וברורה,    היא חשה כלכודה
במלכודת,כל מילה יוצרת מתח רב יותר והופך את העניין למסובך
יותר ויותר,  נדמה היה לה שהיא שוקעת בביצה.

-  רק רגע אבי,  רק שנייה טוב, אני צריכה לצאת רגע, חכה על
הקו.

ניסתה לרכז את מחשבותיה, ידעה בסתר ליבה, כי התגובה הנרגזת שלה
מלבה את כעסו, וכי אסור לה להמשיך באותה דרך. הניחה את שפופרת
הטלפון בצד, היא הזיעה כולה, ידיה רעדו.  
מחד הבינה כי לא כדאי לה להמשיך בגישה זו. מאידך, ידעה כי אסור
לה להיכנע ולהסכים למפגש שיחזק את תקוותיו וייתן לו תחושה שצדק
.

קמה ממקומה והסתובבה בחוסר אונים  בבית.  

מה אני עושה, אלוהים אדירים, מה אני עושה, איך אני מנערת אותו
,   העיקר לא לשדר מצוקה,
הוא חש שאני פוחדת, הוא מאיים, הוא חש בטחון, הוא יודע שאני
לבד.

לבד ?   -  אני לא לבד.  יש לי  ילדים קטנים,  יש לי גם שני
אחים, יש לי ידידים.
אני לא לבד.          התנשמה.       קפצה ידיים.
לא, אני לא לבד.

חזרה לחדר והרימה את השפופרת, ובקול הכי נעים ומתוק שהכירה
דיברה :
-  היי, אז מה נשמע ?
-  חשבתי ששוב ניתקת לי את הטלפון    .      דיבר בזעף.
-  לא, מה פתאום, פשוט היה נדמה לי ששמעתי קולות, וחשבתי שבעלי
לשעבר נכנס לסלון והקשיב לשיחה, אתה יודע לפעמים הוא עושה
זאת.
-  בעלך לשעבר יכול להיכנס לבית שלך ?
-  וודאי, יש לו מפתח, הוא בא לבקר את הילדים, וחוץ מזה הדירה
יותר שלו משלי.
-  אה, כן ?    אבל מה פתאום הוא נכנס בלי רשות. אסור לו לעשות
זאת.
-  לא לא, אתה לא מבין, הסכמתי לתת לו מפתח כדי שיבוא לראות את
הילדים מתי שהוא רוצה, זה היה התנאי שלו לתת לי גט.   אתה
מבין, הוא היה אדם מאד קשה, ממש מסוכן, אל תשאל איזה טיפוס
הוא.                      עד שנפטרתי ממנו,  ויתרתי כמעט על
הכל.     אפילו על הדירה , בעצם, קיבלתי רק רבע מהדירה, וגם
מזה אני צריכה להוריד את שכר הדירה שאני צריכה לשלם לו.
אתה מבין ?
-  אוא  או   , אכלת אותה,  אני לא מבין למה הסכמת לכל התנאים
האלה ?  

קולו נשמע מתוח מעט.

-  תשמע, אבי, אתה לא יכול לתאר לעצמך באיזה מצב אני נמצאת.
  יש פה עסק עם עולם תחתון, אתה מבין, לא היה לי מזל,
והתחתנתי עם מטורף ואלים.   הוא היה מכה אותי לפעמים, וקנאי
נורא.   עד היום הוא לפעמים נכנס בשקט כדי לתפוס אותי משוחחת
בטלפון.
זאת בעצם הסיבה שאני לא יכולה להיפגש אתך, לטובתך  - מה אתה
צריך להכניס ראש בריא למיטה חולה ?
-  כן, אני מבין, אבל היית צריכה להלחם, לא היית צריכה לוותר.
מה את רוצה להגיד שהדירה לא שלך, ושיש לך ילדים בבית ?
-  וודאי יש לי ש... לושה ילדים.    הם כבר גדולים אבל איתי,
בת סטודנטית, יש לה חבר בצבא קבע,     הוא נמצא פה הרבה.   בן
שעומד להתגייס, הוא רוצה להיות קרבי, הוא כבר מתאמן שנתיים
בחדר כושר, ובן נוסף בן 16.
- אה, אני מבין...
-  כן, ולכן בגלל שהגרוש שלי היה כזה מטורף וקנאי, אחים שלי
אמרו לי שכדאי לי לוותר על הכל רק לצאת מכל הסמטוחה הזאת.
-  אני ממש מרחם עלייך, את יודעת, את ממש מסכנה.        
 
קולו נשמע אמפתי, ומעט מבוהל.

דורית החדירה לקולה נימה של בכיינות ורצון לעורר בו רחמים.

-  כן אחים ואחיות שלי עודדו אותי לוותר על הכל , יש לי חמישה
אחים וגם...אה, ש..שלוש אחיות.
  אח אחד גם בצבא קבע, והשני ...סוכן בטוח, ואחד ב...חדרה,
בחברת חשמל,  ועוד שניים , ואחיות שלי נשואות טוב,   כולם
מסודרים.   חוץ ממני,   אתה מבין,   האחים שלי מאד תומכים בי,
הם אלה שבעצם שכנעו את בעלי לתת לי גט, והם גם מבקרים אותי
הרבה,   בעצם, בזכותם יצאתי מהנישואים הנוראים שהיו לי.

-  חשבתי שאת אשכנזיה , איך זה שיש לך כל-כך הרבה אחים ?
-  תשמע, הוריי היו דתיים, אז יש לי הרבה אחים ואחיות וגיסים,
אנחנו משפחה גדולה ומלוכדת, אבל אנחנו הילדים לא דתיים.   אתה
מבין, אחים שלי שירתו בצבא.  כולם פייטרים ומצליחים מאד.
-  טוב, דורית אני מבין,  את באמת נורא מסכנה, ואני נורא עצוב
שהקשר בינינו לא יצליח.
אבל, את צודקת, אנחנו לא מתאימים, אני לא רוצה לפגוע בך, באמת
מצאת חן בעיניי אני לא רוצה שתיפגעי,   אבל אנחנו באמת לא
מתאימים.

-  לא, לא  אני לא נפגעת, אני מבינה אותך, זה בסדר.   שמחתי
מאד לשוחח עמך, אני מבינה שאתה אדם רגיש וסימפטי, ואתה מבין את
מצבי.
-  כן, כן, זה לא מתאים לי.    אני מצטער, את באמת נחמדה.  אל
תיעלבי.
-  זה בסדר אבי, אתה בסדר.     אז שלום אבי, ותתקשר בעתיד,
אבל רק בעוד... אה,, שנה אולי, כשיירגעו העניינים.
-  טוב, נראה כבר.      אז להתראות
-  ביי .

צליל הטלפון הסגור נשמע באוזניה כשיר ערש.    חיוך רווחה והקלה
פשט על פניה.
הניחה בשקט את השפופרת.
קמה ממקומה, התמתחה, הניפה זרועותיה לתקרה וצעקה גדולה התמלטה
משפתיה :    

    י       ש        !   !    !







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אוהב סרטים
לבנים ושונא
כחולים


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/5/01 22:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חנה בירו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה