זה לא עוזב אותי.
לרגע.
לא מרפה.
זה לא מניח לי
זה לא מפסיק.
תקועה בי
כמו מסמר בקיר
המחשבה
על משהו שצריך למצוא,
לדעת, להכיר.

כשהשרירים
זורקים את מכונת הפלא
למיטה,
במקום הגעת השינה -
שיכרון.
אלף קופים
שוב רוקדים בראשי
ריקוד שיגעון.

משחקת משחק.
הפיל מתקיף!
המלך מאוים!
חם! קר!
זה קיים!
זה אי שם!
לפעמים כמעט מוצאת.
רק לפעמים.
תמיד כמעט.

צועקת קט.
צועקת די.
צועקת דוקטור,
תעזור.
וזו היד
נדמה שמתקרבת לעזרה -
זרה.

ושוב הקור
עוטף את כל הגוף.
פוף...
כך מתפוגגת אשליה.
שוב השהיה.
עצור.
התחל.

...
שדות של גראס כססתי כבר,
וטונות אלכוהול שפכתי לגופי,
זה לא מרפה.
זה לא מפסיק.
זה לא עוזב אותי.