אלכס למוני / מזבח |
הלם הלם תותחים!
עף ברוח
בלי מנוח
ואנחנו מתאדים.
וחורצת לה האצבע
אחיזה במציאות
וכושלת, בינתים
הטעות של הבורות.
נשיפת הנפש בו תפיח
כאלף נצנוצי גורל
את הכאב אשר הבריח
ועשהו כה אומלל.
רק ברגע, צאת השמש
בגווניה הנוגים
עת צללנו חרש חרש
לעולם התפנוקים
שם ידענו,
לא חרדנו
לנפץ את הגלים.
לנתץ את המזבח
של עולם העוללים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|