אריתי לך מדבשי יונתי
ואת נרדמת דלת לא פתחת,
בצמא אכלתי יערי עם דבשי
ושיכרון דודים נמלא בראשי,
קווצותי עטו רסיסי לילה
ודודי כולו ערגה
לחמוק לסתרי ירכייך
ולא אבית לי
דמעותי כאפיקי מים
בעיני יונים שחורות
הפכן קווצותי לקוצים
כלאחר אש שחורה על אש לבנה
רק אשא תפילה לארובות השמיים
בואי אל גני לרדות מדבשי
טרם יכלו בו עוברות אורח.
{שיר השירים פרק ה'}
http://stage.co.il/Stories/154371
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.