עם בוא הבוקר צח ורענן
שוב אותה זריחה של שמש בענן.
יושב היום צופה אל תוך האור
צל שחור על קשת, זו ציפור.
פקיחת עיניים בשעה מוקדמת זו
קשה כפליים מהתפקחות חצות
כששמש ברקיע אין ושקט ודממה
קשה כל כך להירדם, נו-מה?
צווחת הבז חדה מן המרחק
קרקור יונה ברקע צחוק נמחק
חורט בלב שמחה של יום חדש
עולם אז מתעורר כולו נרגש.
פקיחת עיניים בשעה מוקדמת זו
קשה כפליים מהתפקחות חצות
כששמש ברקיע אין ושקט ודממה
קשה כל כך להירדם, נו-מה?
חצי לבוש קופא פתאום מקור
נעליו לוקח ומסלק השחור
סנוור של פתע מתעורר שני
יום לימודים חדש, אתה, אני.
פקיחת עיניים...
השמש ברקיע ורוח עז בחוץ
נשכב על המיטה סחוט, מותש, מחוץ
עיניים מסרבות לראות יותר מדי
בנחת רד הלב, אומר נמאס ודי.
פקיחת עיניים... |
