|
מי יודע למה
את שותקת
ומילותייך נשפכות
אליי,
אך לחשוב
שאף פעם לא ראיתיך
בוכה.
מי יודע איך
אתה גורם לאהבה
לבוא
ולא תמיד יש לך
כוח.
מי יודע כמה
בכינו
ולא היה דבר;
תזוזה או מגע
רק סימנים ורמיזות.
מי יודע האם
כשהאוויר תופס משפטיך,
עיניים תוססות
והחיים גם להם לא ידוע. |
|
|
זקנים ותינוקות.
הם אותו דבר.
שניהם קטנים,
שניהם צועקים,
שניהם מקומטים,
שניהם לא שומעים
שומדבר, שניהם
מתעוררים באמצע
הלילה בלי שום
סיבה, את שניהם
צריך להאכיל
בגרבר, ולשניהם
צריך להחליף
חיתול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.