|
מי יודע למה
את שותקת
ומילותייך נשפכות
אליי,
אך לחשוב
שאף פעם לא ראיתיך
בוכה.
מי יודע איך
אתה גורם לאהבה
לבוא
ולא תמיד יש לך
כוח.
מי יודע כמה
בכינו
ולא היה דבר;
תזוזה או מגע
רק סימנים ורמיזות.
מי יודע האם
כשהאוויר תופס משפטיך,
עיניים תוססות
והחיים גם להם לא ידוע. |
|
|
סליחה, גיברת,
אולי את יכולה
לעזור לי עם
התרגילי בית ?
פרופ' שפיץ
קליינר (67)
חושב בטעות
שהמנקה של
קליניקה און היא
האחות הראשית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.