כמו סרט פולחן שרואים שוב ושוב
ברגע של משבר חיכיתי שישוב
תיסכול מתוק: הלקאה עצמית
שוב הההרגשה המשכרת - אני בתחתית!
מה על סדר היום?
נתתי אמון או אכזבתי את עצמי
התפשרתי ואימצתי סתמיות ושיעמום
הפעם זה הדבר האמיתי אולי מזה אני כבר לא אקום
הפצע שבלב כבר לא מרגיש את הדימום
תשישות עוטפת את גופי ואת נפשי ועצם מהותי
ושוב אני שואלת את עצמי למה אני פה ולאן אני רוצה ללכת
כל כך נמאס לי להיתקע בסתיו ולהרגיש שוב בשלכת
ושוב הרחמים העצמיים שמפנטזים על אביב פריחה ופרפרים
נתקעתי שוב בשלב הזחל או הגולם
ואותי מזמן כבר לא משקים או מדשנים
ושוב נכנסתי בין הסדינים לבכות
על הזדמנויות מפוספסות והתחבאתי מהעולם
ושוב הרגשתי בגופי את עוצמת העונג שבאורגזמה של הקורבן | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.