קצת ישן אבל בכל זאת רציתי להעלות את זה לדפיוצר...

...זה מיועד אלייך... הכל מיועד אלייך... רק אתה תבין... זה רק
אתה מאז שהכל קרס...
אתה תמיד במחשבות שלי, אפילו אם אני לא מתרכזת אתה תמיד איכשהו
שם;
מתי הוא יבוא?
מתי אני אראה אותו?

ה"סוף" לא היה כל כך נורא לא השארת חור בליבי, שברת אותו וביחד
הדבקנו את הרסיסים.
אבל יש חלק שלא הדבקת בחזרה ונשאר פער, חור קטן שאתה לא יכול
אפילו לראות אך לצערי אני יכולה להרגיש...
שנינו יודעים שנשאר חלק קטן אצלך ורק אתה יודע למה אתה לא
מדביק אותו למקומו...
זה מתסכל אותי אתה יודע?! אף פעם לא הבנתי את המשפט הזה אבל
עכשיו אני מבינה - אתה כל כך קרוב אליי אך עם זאת כל כך רחוק,
כל כך פתוח איתי אבל שם מחסומים חדשים כל פעם שאני מתקדמת
לכיוונך.
למה אתה עושה הכל כל כך מסובך? אל תהיה כמו כולם!
מערכת יחסים זה מה שאתה קובע לא מה שקבעו בשבילך!
פה אין אחרים, אין אמא, אין אבא, אין את החבר'ה שלי, אין את
החבר'ה שלך ואין אחרות!
יש רק אותי ואותך אתה לא צריך להתגונן, לא צריך להמציא
סיפורים, לא צריך לשקר, אתה אפילו לא צריך להסביר את עצמך אם
אתה לא רוצה!
אני פה בשבילך תמיד! בשביל הדבר הכי קטן ומטופש (ושנינו יודעים
שיש לך הרבה כאלה) עד הדבר הכי גדול וחשוב, אני פה. אפילו אם
סתם בשביל לשמוע סיפורי דיו.
אני כל כך שם בשבילך, ואני מקווה שאתה מנצל את זה! ואני לא
מצפה לתמורה. הדבר היחיד שאני צריכה זה שברגע שאני אצטרך אותך
שתהיה פה בשבילי...
יש לנו קשר כל כך... מה המילה...? מ-ה-מ-ם!
אין לי דרך אחרת להגדיר את זה! כשאני איתך אני לא ממהרת לשום
מקום, לא מסתכלת על השעון, לא עייפה מידי, לא כלום שום צורך
אחר לא מתעורר כי אתה מספק לי את כל הצרכים...
זה כבר לא קטע של אובססיביות זה קטע של קיבעון, קיבעון של אהבה
אלייך שלא יעלם... אתה יודע מה?!
יכולתי להתגבר עלייך אתה לא נתת לי, כל פעם נישקת אותי, חיבקת,
אמרת שאתה אוהב.
ועכשיו הכל טוב אין שום ריבים, שום פוזות, שום כלום! הכל
מצויין! יפה שלי, אנחנו כבר לא רבים! זה הישג! אני כבר לא
צריכה אותך לידי כל היום, אני שמחה כשאתה יוצא עם החבר'ה, נהנת
בשבילך כשאתה מתופף...
סוף סוף אני מרגישה שאנחנו משדרים על אותו הגל אך שוב עולה
השאלה: לאן זה מוביל? האם זה מוביל לאנשהו בכלל? אני לא רוצה
לשכוח ממך, לא רוצה לסיים את ה"קשר" שלנו.
הכל מונח לפנייך שורה אחריי שורה כתבתי מהר לפני שאני אשכח כי
אני תמיד רוצה להגיד לך מיליון דברים ושוכחת הכל בסוף.
כתבתי את כל מה שאני מרגישה,
כל מה שאני חושבת,
כל מה שסתם עבר לי בראש...
רק מעניין מה עובר לך בראש עכשיו?