האיש ההוא, שלא חתם שמו מעולם
חי את מותו ומת באושר
האיש ההוא, שמעולם לא קם
כנגד השכחה
כוחותיו לא ניתרו גבוה
מעל משוכות האגו
פיתל את גופו בין שבילי יחידים
לא ביקש זכר, לא דרש מאדם
קיום
כל כולו בנה מעצמו
ואף יציר קיומו לא חילק לא נתן
לא זיהה עצמו אצל אחרים
רק שם, בנקודה הכמוסה בין עיניו
הותיר לעצמו אהבה
וכיסיו ריקים מפתקים, וידייו
ריקות ממגע, ואף ספר קטן
של מספרים ושמות לא נמצא.
לא הייתה שם חומה, גם לא וילון
כנגד
רק מרחק דק של אוויר ריק מייחס
דבר לא היה יחסי, דבר לא שאף להתפשט
כפותיו הגדולות
הצמודות אל גופו הצנום
הליכתו הדואה
הוא וכיווני הרוח |
