לינעקלה יש מכונית ספורט מהירה שתמיד חלם לקנות כשהיה ילד קטן
כשגר בשיכון בגבעת אולגה, בצבע אדום, שישה הילוכים. היום יש לו
בית גדול בכפר שמריהו, מטפלת, גנן, שלוש מזכירות, שלושה ילדים,
חתול, בגלל שאישתו רצתה, ובריכה בחצר עם דקלים קטנים מפלסטיק.
הוא עובד בקומה העליונה של עזריאלי במשרד עורכי דין פרוכטר את
פרוכטר. שם המשפחה של יענקלה זה פרוכטר, הוא ירש אותו מאבא
שלו, גם את שם המשפחה. טוב לא ממש בקומה העליונה, שם המצפה,
אבל בקומת המשרדים הכי גבוהה. לשירלי יש גולף שאבא קנה לה, וגם
היא נמצאת באותה קומה כמו יענקלה, אבל היא רק עושה שם סטאז,
ולפעמים הם נשארים לעבוד עד מאוחר ומזדיינים על השולחן בחדר
הישיבות. שירלי לא מספרת את זה לאח שלה, שחזר בתשובה והיום הוא
גר בשטחים עם אשתו וארבעה ילדים, החמישי בדרך, כדי שהוא לא
יחשוב עליה שום דבר שהיא לא. אבא שלהם כועס עליו וגם עליה
ואומר ששני הילדים שלו מאז שאימא נפטרה קצת איבדו את הדרך
הנכונה, גם לו לא חסר שום דבר בלי עין הרע, יש לו ווילה ברמת
השרון ומאהבת צעירה, עולה מרוסיה, הוא מייבא מזון לדגים קפואים
מיפן והיה מאוד רוצה שבנצי שהוא עכשיו אברהם יבוא לעבוד אתו
בעסק.

עד שיענקלה נרצח, היו לו חיים ממש טובים, אחר כך, גם כן, אבל
כבר לא ממש אכפת לו. אני אחסוך מכם לקרוא עד הסוף ואני אספר
לכם שאישתו ירתה בו, אחד בפה ואחד בלב, מהאקדח שלו שהחזיק
ברשיון בכספת כי חוץ משירלי הוא גם מתעסק עם פלילים. ריקי
אוהבת שבאים אורחים אליהם לחצר, אוכלים ממרח כבד אווז על
קרקרים מלוחים ושותים בכוסות קריסטל, היא אוהבת את השמלות
היפות, העגילים והמחרוזות היקרות על יד כל המי ומי, האורגיות
בחדרים בקומה העליונה ולהסניף קוק שהסוכן של דודו מביא. היא גם
אוהבת למצוץ לרודריגו, שמגיע פעם בשבוע לנקות את הבריכה, והיא
מסתכלת עליו איך שהוא עובד, כמו שצריך, מזל שיש להם בריכה. היא
לא יכולה לראות כמה זה נדוש.

בעצם לכולם היו חיים לא רעים, איך שאומרים מה שאתה לא יודע לא
מפריע לך, וכל זמן שכולם משחקים את המשחק, אז הכל זז כמו
שצריך, ולא רצוי להפוך יותר מידי אבנים. כשריקי תפסה אותם, זה
היה ממש במקרה, פשוט נפל עליה מהשמיים. היא הייתה צריכה את
המפתחות של הבית, היא חיכתה מחוץ לדלת אצלו במשרד, שומעת הכל,
ואז כשהוא יצא, היא פשוט בקשה את המפתחות ונסעה הביתה, בלי
לשכוח להודות לשירלי על הסידור פרחים שהיא שלחה לה כשהיא הייתה
בבית חולים אחרי המתיחת פנים. בבית היא ישבה על הספה של
ז'יארדיני שהם קנו במכירה פומבית אצל חברים ברמת השרון, וחיכתה
לו עם התופי ביד.

הילד הגדול שלהם, הוא עושה תואר שני במנהל עסקים בבוסטון, ואין
כרית במעונות שאין עליה סימני שיניים ממנו. ריקי מראה לכולם את
הגלויות שהוא שולח לקריסמס, ככה הוא ממש "נקשר" למקום, אם אתם
מבינים למה אני מתכוון. לבת השנייה הם מממנים וויפאסנה בפונה,
היא לא מדברת אתם, ונראה שהיא עסוקה מידי בלבחון את התקרה
בחדרים או את המשענת של הספה או המקלחת או כל מקום אחר שמתאים.
שמעתי שהיא מסתדרת שם לא רע, והחברה מאוד מחבבים אותה שם. הדבר
הטוב ביותר האחרון שהיא אמרה על המשפחה שלה זה 'שגם אם יימצאו
אצלה מישהו נורמלי במשפחה, הוא בטח מהגנן', אבל כל עוד הצ'ק
מגיע, באמת אין לה מה להתלונן. הבת השלישית יצאה דפוקה באמת,
היועצת הפדגוגית חדת אבחנה אומרת שיש לה הפרעת אישיות, וזה היה
לפני שתפסו אותה בשיעור אנטומיה של חתולים בבית העלמין
בסוקולוב עם שאר ערמת החברה על הדשא, היא הספיקה לסמן לה פס על
הצוואר לפני שהכניסו אותה לניידת. ריקי רק הסתובבה על הדשא עם
כוס מרטיני ביד וכל הזמן אמרה, 'אני לא מאמינה שזה קורה לי,
אני לא מאמינה, מה לא נתנו לילדה הזאת', 'סאמר סקול באנגליה,
בגדים חדשים, ה - כל'. יש כאלו שאומרים שהיא נתנה לאחד השוטרים
את המס' טלפון הנייד שלה, רק במידה ויהיה צורך, אתם יודעים,
אבל אין מה לדאוג יענקלה כבר סידר הכל, ובאמת הכל יהיה בסדר,
או שלא ממש מבחינתו, אבל הילדה חזרה הביתה.

מאז דנה כבר למדה את המשחק, וגילתה שאנשים יותר מעניינים
מחתולים ושזה הרבה יותר כיף לנתח אותם. היא הפכה את זה למקצוע,
היא למדה מאבא וסיימה משפטים, והיא למדה מאימא ויש לה נהג,
ועכשיו היא ילדה רעה כפר שמריהו והיא משחקת לפי כל הכללים,
למרות שנראה שמשהו עמוק בפנים קצת זז, ואם רק מסתכלים עמוק
עמוק בפנים, ברווח שבין העין לעור, עוד אפשר לראות שיש בה משהו
מוזר, קצת מפחיד, קצת מושך, איזו שהיא שריטה עמוקה ששום
קוקטייל עם הבוס לא יכול להסוות, ושום תרגילי פילום שזה תרגילי
יוגה במים לשיפור הזרימה הפנימית, ביחד עם אימא לא יכולים
להסתיר. אולי זה בגלל שהיא עובדת במשרד ביחד עם אבא, אולי זה
בגלל שהם עכשיו מייצגים איזו תביעה של קונצרן יפאני שמוכר מזון
לבריכות דגים. נשמע לכם מוכר.

ערב אחד אחרי שחזרנו מהולצמן, דנה נתנה לי קונטרות מצוינות,
אני רק לא אוהב את זה שהיא ממש צורחת, מצאנו את אבא של דנה,
שאני קראתי לו עד אז תמיד 'מר. יעקוב פרוכטר', כי ככה זה כשאתה
היועץ מס הבכיר, שוכב בכניסה לווילה על השיש קיסריה ומדמם כמו
אני לא יודע מה, זה טפטף עד למדרגה הכי נמוכה וכבר כמעט נזל
מתחת לשער אל המדרכה, ואת אימא של דנה מצאנו מנסה למשוך שטיח
מתחת לשולחן המתכת הדקורטיבי בסלון, היה לה מחשוף מאוד עמוק
בגב, וכשהיא התכופפה. זה לא כל כך היה מפתיע היא בדיוק חזרה
מאיזה "ערב צדקה", וגם בנינו זה היה רעיון לא רע, היא רצתה
לגלגל אותו כמו שמגלגלים סושי, ככה היא אמרה לנו. כמובן שדנה
נכנסה להיסטריה ולכן אני זה שנאלצתי להתקשר למשטרה. אבל תעשו
לי טובה, גם ככה עבר עליה יום קשה וכל זה, תרדו ממנה. אני יודע
שהיא יודעת את הקוד של הכספת, אבל לא הכל אתם צריכים לדעת.



כנען 29.9.2003