שירי גרוס / סערת רוחות |
ממלאת כל איבר בתוכי
כל וריד ושריר
כל רמץ של רגש
עד לבי ועצמותיי
רוחות נבואה
גורמות לי חיוך
בבטחון ובהכרה מלאה
נוזלי חיי אוזלים ממני
החורף גועש אליי
תחילת הספור של השנה
בעין עצובה מסתכלת עלי
דרך גבי
אני מתעלמת
נותנת לרוח לזרום דרכי
פוקדת עליה למלא אותי
מזמרת שיר ישן
לצלילי הרוח המתחזקת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|