הוא חדר את עורי בשנאה,
המזרק.
רציתי רק הפסקה קצרה מהחיים,
מתפרק.
על היד סימני דרך,
כדי שאראה.
והעיניים פתחות, מחפשות רחמים,
מתפלשות באפרו של בורא,
הלבן משיג במירוץ החיים
אני על גבו, מתפורר.
כישרוני
ומצחיק
שנון
מחודד
והלילות היו עוד שלי
עכשיו מתבודד
ובוכה
כמה מר ועגום גורלי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.