באצבעות עדינות עד כדי פראנויה
מוללת עלי עץ תאנה יבשים
וחשפת לפני
ערייתך, גופתך.
בוסתן נחבא אל צל
שרכי חציל, עץ אתרוג,
שיח הדס אל ריחו נערוג
ושטיח פרחי כסף אלמותיים
שבו נתנו מנוח
ראשך בחיקי,
ראשי בחיקך.
כחתול שגופו הצר הדחיק
בינות לסורגי מיטה ישנה
מתחכך ברגלי לרגע
מסב את ראשו
מחכך את לחיו
נרתע ושב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.