הקדמה:
נופר ואורטל הן אחיות, נופר סובלת מפיגור שכלי, אורטל מטפלת בה
כל הזמן ודואגת לה. הסיטואציה: אורטל מתכוננת לצאת למסיבה ואז
נופר באה, היא גם רוצה לצאת למסיבה ולאורטל נמאס ממנה והיא
מוציאה עליה את כל הכעסים שהצטברו בה. אורטל נכנסת לבמה, מחפשת
שמלה.
אורטל (צועקת): מישהו ראה את השמלה שלי? היא אדומה כזאת עם פס
כחול! אה הנה היא (מוצאת את השמלה ומודדת אותה מול הקהל,
כביכול מול מראה).

המונולוג של אורטל (מסתדרת מול המראה):
אני מהממת שחבל על הזמן! סוף סוף סיום הלימודים, המסיבה של
השנה ואני הולכת להפציץ את כולם בהופעה - פיגוז! רועי תתכונן
כי אתה הולך להתעלף, רגע אבל מה כדאי לי... שביל באמצע? (מסדרת
את השיער) לא לא, עדיף פזור... נופר נכנסת לבמה בזמן שאורטל
מסתדרת, בוהה באורטל.
אורטל (החלטית): את יודעת שאת לא באה (קובעת עובדה). נופר:
למה?  אני מסיבה...
אורטל: את לא באה, את הולכת עם אמא ואבא לסרט.
נופר (כועסת): לא! אני מסיבה! אורטל: את לא באה!
תלכי עם אמא ואבא ל"סדנה לעצבים" או משהו, אני לא יודעת. את
תיהני ותאכלי פופקורן. אל תדאגי יהיה לך כיף. (מסדרת את השיער)
אבל זה לא נראה טוב ככה...
נופר: אני מסיבה! אני... אני יפה (מפזרת את השיער מול
ה"מראה"). אורטל: את לא! נקודה!
נופר (מסתכלת בכעס על אורטל וצועקת): את רעה! רעה!
אורטל (כעס עצור): אני רעה?! אני ?! מי טיפל בך כל הזמן הזה?!
מי דאג לך?! רק אני! (צועקת) פעם אחת תתני לי פרטיות?! אני לא
יכולה יותר! נשבר לי ממך כבר!
נופר מתחילה לבכות.
אורטל (צועקת בהיסטריה): זה לא יעזור לך אם תבכי! זה לא מעורר
בי רחמים! הגיע הזמן שתסתדרי לבד! אין לי חיים בגללך, כל הזמן
אני סובלת! ואסור לי להראות שאני מתביישת בך, חס וחלילה! אני
צריכה תמיד להיות הפראיירית! הכל באשמתך, הכל בגלל שאת... שאת
- מפגרת!
נופר פורצת בבכי. אורטל (יוצאת מהבמה): אני לא יכולה יותר...

נופר מתיישבת ובוכה, אחרי כמה שניות היא קמה.
נופר(מנידה בראשה לשלילה): לא מפגרת, לא מפגרת,
רק שונה. רק שונה. (יוצאת מהבמה).