באמצע חדר האמבטיה סמוך לכיור מוטלת טלי כאשר זרועה מונחת
בכיור המלא מים מהולים בדם. תער זרוק לצידה ודם מרוח עליו.
מעט אור חודר לחדר דרך החלון.
מזל שהיא התקשרה אליו לפני, אחרת זה היה נגמר רע.

ירון נכנס לחדר בבהלה ומרים את טלי, הוא לקח אותה לחדרה יחד עם
מגבת בכדי לעצור את הדם.
אחרי שהיא התאוששה הוא אומר לה,
"מה עשית לעצמך משוגעת אחת?!".
"הוא לא אוהב אותי יותר" היא עונה כשמחנק עולה בגרונה.
"מי? יוסי?!" הוא שואל בכעס. טלי מהנהנת בראש בלי לומר מילה.
"אז הוא לא שווה אותך" הוא מנסה לנחם אותה.
דמעה מלווה בחיוך יורדת לאט על לחיה, הוא מנגב אותה בשקט ומניח
לה להירדם.
כאשר היא התעוררה מחדש הוא היה במטבח, פתאום הוא שומע את קולה
של טלי קורא בשמו כמעט בלחישה. "ירון, ירון".
הוא ניגש אליה בשקט, "כן?" הוא שואל.
"תודה" היא לוחשת.
"על מה?" הוא שואל בתמימות.
"אתה יודע על מה" היא עונה לו.
"עשיתי את זה ממניעים אנוכיים לגמרי. פשוט מאוד, אם היה קורה
לך משהו הייתי צריך לבוא אחרייך ולי דווקא נחמד פה" הוא אומר
ומוסיף קריצה.
היא עוצמת את העיניים ושוב נרדמת.
הוא מתיישב בשקט על-ידה ומנשק אותה על הלחי.
"אני אוהב אותך" הוא לוחש בשקט.
"חבל רק שאת לא יודעת את זה".
בערך שעה לקח לאמא של טלי להגיע הבייתה, מה שנתן לו מספיק זמן
לנקות את כל הבלגאן שטלי יצרה.
כשאמה חזרה הוא ניגש אליה ואמר "מה שלומך גב' שילון?".
כן, הוא היה מהילדים המנומסים האלה שעוד פנו לאנשים בתואר מר
וגברת. הייתי בטוח שהמין הזה של בני הנוער נכחד מזמן, אבל הוא
נשאר כדי להוכיח את ההפך.
הוא היה בוגר בכל מובן, הוא היה מנומס, ג'נטלמן, רומנטיקן.
כל מה שבנות בקשו שבנים יהיו. ויותר.
אבל מצד שני הוא ידע לעשות את הסוויץ' הזה וליד נערים ונערות
בני גילו להפוך להיות נער מגניב שכולם אוהבים ומעריצים.
הוא היה מלך בין בני גילו, בנים הקיפו אותו ורצו להיות חברים
שלו ואילו בנות רדפו אחריו וחיזרו אחריו, אבל הוא בחר את טלי
ושום דבר לא יעזור, הוא לא רוצה אף אחת מלבדה.
"טוב תודה, אבל ביקשתי ממך אלף פעם שתקרא לי חנה, אתה כמו בן
בשבילי" היא אמרה מחייכת. גם הוא חייך בלי לומר מילה.
"איפה טלי?" היא שאלה.
"היא ישנה בחדר שלה, היא לא מרגישה כל כך טוב. חיכיתי שתחזרי
מהעבודה כי לא רציתי שהיא תישאר לבד בבית" הוא אמר בטון
מתנצל.
"נשמה טהורה שכמוך" היא אמרה לו.
"טוב, עכשיו אני פה ואין לך מה לדאוג, אתה יכול ללכת אם אתה
רוצה. אבל כמובן, שאתה מוזמן להישאר".
"לא תודה" הוא אמר, "מחכים לי".
"או.קי" היא אמרה, "שוב תודה".
הוא פנה אל הדלת ויצא.
כל הדרך הוא חשב מה לעשות כדי שטלי ויוסי יחזרו להיות ביחד,
למרות שהוא עצמו אהב אותה.
הדבר היחיד שהוא רצה, הוא שהיא תהיה מאושרת.
והוא ידע שיוסי גורם לה להיות מאושרת.
כשהוא הגיע הבייתה הוא נכנס לחדר שלו והוציא את דף הקשר הכיתתי
מהמגירה. הוא הרים את השפופרת וחייג מספר מתוך הרשימה.
"שלום, אפשר לדבר עם יוסי?" הוא אמר.
ברגע שיוסי ענה לטלפון מיד התבצע הסוויץ' והוא הפך שוב לנער
ההוא.
"הלו?" יוסי אמר.
"הלו יוסי? מה קורה אח שלי? זה ירון".
"אה ירון, הכל טוב מה איתך?" הוא ענה. "אחלה" הוא אמר.
"תגיד יוסי, מה שמעתי קרה בינך לבין טלי?" הוא שאל כאילו לא
יודע כלום.
"אתם ידידים טובים לא?" יוסי שאל.
"כן למה?" ענה לו ירון.
"אולי תוכל לגרום לה להאמין לי שלא בגדתי בה?"
"מה זאת אומרת?" ירון שאל.
"אתה יודע מי זאת שני נכון?" יוסי שאל.
"נו?".
"אז היא החליטה שהיא רוצה אותי וכדי להיות איתי היא מסכסכת
ביני לבין טלי, עכשיו היא הלכה וסיפרה לה ששכבנו וטלי חשבה
שבגדתי בה ושאני לא אוהב אותה יותר".
"או.קיי עכשיו הכל מסתדר לי..." ירון אמר לעצמו.
"אל תדאג, אני מטפל בזה" ירון אמר.
"תודה אחי" יוסי ענה לו.
"אני עושה את זה בשביל טלי שיהיה לך ברור" הוא אמר.
הוא שנא את המחשבה שהוא עוד יחשוב שהוא עושה את זה למענו,
ירון כל כך קינא ביוסי על זה שיש לו את טלי ולו אין.
"בכל זאת תודה" הוא אמר.
אחרי כמה דקות הוא חייג שוב אבל למספר אחר.
"הלו?" זאת הייתה טלי בקו השני.
"טלי, זה ירון, אני יכול לקפוץ אלייך לכמה דקות?" הוא שאל.
"בטח" היא אמרה.
"טוב אני תכף בא" הוא אמר.
לא לקח לו יותר משתי דקות להגיע אליה, במיוחד בגלל הסיבה שהם
גרו במרחק של חצי רחוב אחד מהשניה.
הוא דפק בדלת וחיכה עד שמישהו יפתח לו.
טלי פתחה לו כמובן.
להבדיל משהוא עזב אותה, וכמו שהיא נראית כמעט תמיד, היא הייתה
מהממת.
שערה החום המבריק היה פזור על כתפיה, העיניים בצבע דבש היו
נוצצות, ספק מעייפות ספק מבכי.
ולמרות שהיא הייתה לבושה בבגדי יום-יום רגילים, לא מגונדרים
במיוחד, נשמתו נעתקה כמו בכל פעם אחרת שהוא ראה אותה.
היא נישקה אותו על הלחי וסימנה לו להיכנס. הוא נכנס בשקט והלך
אחריה לחדר שלה. כשהם נכנסו לחדר שלה היא סגרה אחריהם את הדלת.
הם התיישבו על המיטה זה ליד זה והיא חיבקה אותו חזק.
הוא חיבק אותה בחזרה בלי לומר מילה.
כשהיא הרפתה הוא אמר לה "אני חייב לספר לך משהו".
"גם אני, תן לי ראשונה טוב?".
הוא הנהן בשקט בראשו ונתן לה לדבר.
"כשהתעוררתי היום אחרי מה שקרה ואתה היית שם,
אתה. לא יוסי. הבנתי שאני לא צריכה אותו".
הוא ניסה להתפרץ ולהגיד לה אבל היא לא נתנה לו.
"זה לא משנה אם הוא באמת בגד בי או לא, פשוט הבנתי שאני לא
רוצה אותו יותר". "אז מה את כן רוצה?" הוא שאל בשקט.
"כרגע? כרגע, אני רוצה להיות לבד, אני לא צריכה חבר.
יש לי אותך, הידיד הכי טוב שלי וזה מספיק לי" היא אמרה.
המשפט הזה צבט לו בלב. 'הידיד הכי טוב שלי', הוא חשב.
למה זה לא יכול להיות 'הבן אדם שאני אוהבת'? הוא שאל את עצמו.
הוא אילץ את עצמו לחייך אליה והיא לא הרגישה שהחיוך מאולץ.
היא חייכה אליו בחזרה וחיבקה אותו שוב.
"עכשיו, מה רצית להגיד לי?" היא שאלה.
"כלום" הוא אמר, "זה כבר לא משנה". "בטוח?" היא שאלה.
"מליון אחוז" הוא ענה.
באותו הלילה כאשר הוא שכב במיטתו וחשב עליה כמו כל לילה במהלך
השנים האחרונות, הוא חשב על כך שהוא עדיין ממשיך לקוות שהם עוד
יום אחד יהיו ביחד. הם היו כעת בכיתה י' שניהם היו בני לקראת
גיל 16 וכבר שנים שהוא לא מצליח להוציא אותה מהראש.
'לא הגיע הזמן שתספר לה?' הוא שאל את עצמו.
'יכול להיות באמת. טוב, אז החלטתי, מחר אני מספר לה'.
למחרת אחרי הלימודים, הם נפגשו כרגיל. אבל הפעם זה לא היה כדי
להכין שעורים. "טלי, יש משהו שאני צריך לספר לך" הוא אמר.
"דבר" טלי אמרה.
"תראי, כבר הרבה זמן ש..." הוא נעצר.
"שמה?" היא שאלה בתמימות.
"ש... שאני אוהב אותך!" הוא אמר לבסוף בנימה מסוימת שהיה קשה
להבין אם היא הייתה מתוך פחד או משהו אחר.
פתאום חיוך גדול עלה על שפתיה של טלי.
"למה את מחייכת?" הוא שאל נפגע.
"כי, כבר הרבה זמן ש..."
"הנה זה, היא מרגישה אותו דבר" הוא חשב.
"ש... אני יודעת" היא השלימה.
"את יודעת? אז למה לא אמרת כלום?" הוא שאל.
"כי ידעתי שאם עוד לא סיפרת לי סימן שאתה לא מוכן לדבר על זה"
היא ענתה עדיין מחייכת.
הוא לא ידע כל כך מה להגיד, הוא פשוט ישב שם בערך כדקה ושתק.
הוא קם אמר שלום והלך.

באמצע חדר האמבטיה סמוך לכיור מוטל ירון כאשר זרועו מונחת
בכיור המלא מים מהולים בדם. תער זרוק לצדו ודם מרוח עליו.
מעט אור חודר לחדר דרך החלון.
חבל שהוא לא התקשר אליה לפני. זה נגמר

                            תודה לטלי-ההשראה שלי