|
מעבר לכיפת השמיים, אי-שם באופק
ישנו המקום הזה שאני קוראת לו אהבה
מקום בו השמש זורחת
מקלט התקווה.
גם הקשת וגם העננים
משתדלים להסתירו היטב
מטפחים וחושפים מקומות אחרים
עם קצת פחות כאב.
משחילים אולי חיוך או שניים
לתוך עוד מקום שאין לו מקום
מסרבים להסתכל לי לתוך העיניים
מפחדים לנשום.
ממש באותו המקום נמצא המבדיל;
מקלט החיים ומקלט האהבה
לוקח למקום טוב יותר
את אלו הנכבו בלהבה.
וכמהה אני להגיע, למקום השמיימי
לא יודעת יותר איפה אני
וקינתי משיבה עוד מלחמה
נשימה אחת, ועוד נשימה. |
|
|
-אמנון.
-מה?
-זוכר שפעם
נעלמת לשנתיים
ואמרת שאתה
מטייל בחו"ל?
-כן, אז?
-קראתי בעיתון
שהעלמת מס וישבת
בכלא.
-אה, זה.
טוב, עכשיו שאתה
יודע אני אצטרך
להרוג אותך.
אפרוח ורוד,
ימיו ספורים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.