יום אחד די מזמן, הלכתי לחפש עבודה,
להרצות על כישוף, במכון מיסטיקה.
מכון לכשפים, נראה שזה המקום,
בשכונה בגבעתיים, ברחוב יהלום.
את הדלת פתחה אישה בגיל ארבעים,
ועליה שמלה שחורה שקופה משדרת מסרים.
אמרתי שלום והצגתי את עצמי,
מרצה להיסטוריה, תולדות מכשפים.
אמרה ששמה דין. גלגול מחדש
של המכשף הנודע ממאה נושנה מרילין.
הציעה קפה רגיל לחלוטין
ללא תוספת סם או סוג ויטמין.
סירבתי בנימוס למרות שהייתי צמא.
פחד נכנס בי, היסוס שכזה.
אמרה לי לשבת ליד שולחן עם קטיפה,
ובצד אבנים של מזל בתצוגה.
הלכה לרגע ואמרה שמיד תחזור.
הרהרתי על קסמים כשפים וכוחות השחור.
חזרה ובידה חפיסת קלפים.
אמרה לי שתפרוס את פריסת עץ החיים.
דרך קלפים היא תבחן את העתיד,
ותדע מיד אם לעבודה אני מתאים.
פרסה את הקלפים בזריקה מיומנת,
במין סדר מיסטי כאילו אי אפשר אחרת.
סיפרה לי בינתיים על מפגשים בחוף תל אביב,
איך נפגשים חברים ומחכים ליצורים אחרים.
חייכתי קלות, יצורים מכוכב אחר עוד לא ראיתי,
ובכלל, למה דווקא תל אביב תהיתי.
לפתע הרגישה אלי קרובה, ובפני הודתה,
שהיא יוצאת מגופה לטייל בינות לבתים,
נשמה חופשייה במקומות מוזרים.
ואני לא יודע, איך אעזוב את גופי, אפילו ליום,
כי אולי שאחזור לא אמצא את הגוף הנכון.
פרסה את הקלפים שלוש פעמים.
פרסה את הקלפים שלוש פעמים.
בפריסה הראשונה קראה שהייתי בגלגול קודם,
נזיר בארץ רחוקה.
נהייתי מודאג, גלגול שלם ללא אהבה.
חייכה אלי כאילו ידעה, ואמרה.
אהבה עם אלוהים גם זו אהבה.
בפעם השניה ראתה שהייתי מכשף במאה עמומה.
יש לך כוחות צהלה.
התמקדתי בכוס שעל השולחן, ניסיתי, בלי לגעת,
להזיז אותה משם, אבל הכוס לא זזה כמובן.
בפריסה השלישית היא קרנה משמחה,
את קלף הרווח הוצאתי בלקיחה ראשונה.
התקבלתי מיד לעבודה, עבדתי שם כמעט שנה.
כסף רב לא ראיתי, כפי שהיה כתוב בקלפים,
אבל עברתי חוויה מוזרה.