|
בבית הדשא שוכבים שני גופים
מעשנים פסיבית את העננים
הנערה מדליקה סיגריה זולה
נושפת לעברי את העשן המהול בריח נשיותה
משלחת ידיה, פורשת ברכיה
עולה באש גשם מריר
ואני מלטף, שיערה ועיניה
היא אומרת
חבקני ילד בהיר |
|
|
רציתי להודיע
לכולם שאני פורש
מכתיבת סלוגנים,
זהו הגיעו מים
עד נפש, אין לי
כוח לזה יותר
וזה כבר לא
מעניין שלא לדבר
על מיותר וכבר
מזמן הפסיק
להצחיק, אז שלום
לכולם שלום ולא
להתראות.
האגו המנופח,
שקרן פתולוגי
בסלוגן הראשון
שלו בבמה חדשה,
סטייל פרק
ניסיוני
בסיינפלד או
ראיון מטופש
במחשוף (ז"ל),
או יותר גרוע
ניסיון להצחיק
מישהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.