כבר כמעט שנה שאני הולך סתם ברחובות ולא מוצא עבודה . לפני כמה
ימים חשבתי לגמור עם הכל ככה סתם כדור לראש וגמרנו. עוד שהייתי
ילד תמיד חשבתי על המוות, היינו הולכים אני ושיקו ליד פסי
הרכבת ואיך שהוא בלי לשים לב אפילו פיתתה אותי המחשבה לדחוף את
שיקו לתוך בפסים. יכול להיות שמוות זה היעוד שלי ואם אני אענה
לקריאה זה רק יעשה טוב לעולם, שיקו הוא מאפיונר בדרכו מעלה
כשמאחוריו רשומים כבר כמה וכמה אנשים שנסללו מתחת לכביש ארבע
והכביש החדש בדרך למשעול העורבים. יכול להיות שאם הייתי נותן
לחושים שלי לפעול כל המוות הזה היה נמנע. אבל מצד שני כנראה
היעוד שלי זה פשוט לעמוד בצד ולתת למוות לעשות את שלו. אני הרי
לא אתאבד ובוודאי שלא בייריה לראש. אין לי אקדח ואני לא חושב
על שום מקום שלא יתלכלך ממש מפיזור המוח שלי .  מוות בטביעה
נראה לי מתאים בהחלט, מוות נקי, רווה וחולמני ותמיד עם עיינים
פתוחות כאילו ,אמר וואלה אולי יש לי עדיין מה לראות בעולם הזה.
אז מה לא נמות   כי יש הרבה מה לראות , שטויות הלוא גם כך
כנראה אשב כל היום בבית ואתבונן על יונים מאבדות שווי משקל
ומחשמלות על חוטי החשמל אל מול לסלון. צריך פשוט לגמור עם זה
וזהו ככה תריסר כדורים מחליקים לגרון ושלום לכולם. אם זאת ידוע
שתמיד השכנה מוצאת אותך ואז שאיבת קיבה ,עירויים ובלי לשים לב
אחרי שבוע אתה מוריד את הכלב להשתין וקונה עיתון וחלב. אפשר
תמיד לחתוך את הוורדים אבל גם אז אתה קונה עיתון וחלב רק שאתה
נראה כמו אדיוט עם סימני כשלון על המפרק. קפיצה לא בא בחשבון
שכן תמיד יתכן מצב שתפגע במשהו בדיוק בזוית שתשבור לך את שתי
הרגלים, 12 חוליות בעמוד השדרה את האף הלסת , הידיים , הצלעות,
האגן, את האצבע הארוכה ביד, זאת שמנגבים איתה ותשאיר אותך
בחיים כדי שלא תוכל גם לדבר אבל להקשיב לאמא שלך שואלת כל יום
אחרי שהיא מרוקנת את הקטטר שלך למה היית צריך לעשות את זה . מה
אני ואבא לא נתנו לך הכל? אפילו לחוג הגולף הטיפשי הזה שלחנו
אותך.  החיים קשים כל כך, אין שום דרך פשוטה למות. מחר אלך
לכביש ואנסה את מזלי

לא אמא, את ואבא נתתם לי הכל, תודה על הגולף