בתוך ים של יאוש את לי קרש.
לא קרש קפיצה אל מדלית זהב,
רק פיסת קרש לאחוז בה רגע לפני
שאעזוב ידיים ואניח למים
לשטוף אותי מטה אל תרדמת הגלים.
בתוך מדבר של קרח וקיהיון חושים
את לי קרש דשן חיים,
עץ לחימום לבי ההולך ודומם.
את לי אור ותקווה,
את המחסום מפני ידי הנשלחת
אל קופסת כדורים,
אל ויתור על המשך חיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.