|
חושבת עליו שוב
כמו מחלה
לא יוצא לי מדרכי הנשימה
תקוע בורידים
הצפורניים כסוסות
עד העצם כמעט
דרך לא דרך
להתמודד
אני צריכה סגירה
מתרפקת בזכרונות
טריים עדיין
מוצאת ניחום
אם גם תסכול
בתחושה המוכרת
געגוע צורב
האם רובצת קללה על ראשי?
וכמו באגדות
רק אהבת אמת תחלצני?
אז למה?
למה?
למה לא עכשיו?
לעזאזל
הרכות ההיא בשפתיו
עוד צורבת |
|
|
"פעם היה לנו
הכל כפול, עכשיו
הכל חצי.
מיטה קטנה,
חדרון וזכוכית
מגדלת".
גמבה מצטטת את
זקני בית האבות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.